# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1061/67/5/

וזה בחינת טלית קטן וטלית גדול (שלחן ערוך ארח חיים סימן יח סעיף יג). כי בתחלת היום לובשים בביתו טלית קטן שהוא בשביל עצמו - לזכות על־ידי אלו הציצית של הטלית קטן לקשר עצמו להשם־יתברך ולתורתו הקדושה ולכל נפשות ישראל, שזהו עקר מצות ציצית, כמו שכתוב (במדבר טו, לט־מ): "וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות ה' וכו', למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי" וכו'. ועל־ידי־זה זוכה שהוא בעצמו יוכל להיות שכן אל הקבוץ הקדוש של ישראל שמתכנסין ומתקבצין בכל יום בבתי כנסיות ובתי מדרשות ליחד שמו יתברך ולהתפלל כראוי.

ואחר־כך הולך לבית הכנסת ולבית המדרש וזוכה להיות שכן אליהם, ועל־ידי־זה מתעטף שם בטלית גדול שמתפללין בו (שלחן ערוך ארח חיים סימן כה סעיף ב), כי אז זוכה בכלל הקבוץ הקדוש לעורר רחוקים מאד לעבודתו יתברך, שזהו בחינת קבוץ נדחים מארבע כנפות הארץ, שזהו בחינת מה שמקבצין הציצית בידים בשעת התפלה אצל 'והביאנו לשלום' כנ"ל, הינו כי בתחלה על־ידי הטלית קטן קרב את עצמו אל הקבוץ הקדוש שיזכה להתוסף עליהם בחינת שכן טוב כנ"ל.

ואחר־כך בבית הכנסת כשכבר נעשה שכן טוב אליהם זוכה בכלל הקבוץ - לקבץ ולקרב עוד כמה רחוקים שיהיו נעשים שכנים לצאת ידי חובת הערבות - לקים ללמד וללמד לשמר ולעשות וכו' כנ"ל, שכל זה זוכין על־ידי הטלית גדול שמעטפין בו בבית הכנסת בשעת התפלה, שאז עקר בחינת קבוץ נדחים, בחינת 'והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ', שמקבצין אז הציצית מהטלית גדול, הינו כנ"ל.