# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1061/67/6/

וזהו (תהלים קה, יא): לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם. כי עקר קבוץ כל הנדחים הוא לארץ־ישראל ולירושלים, כמו שכתוב (דברים ל, ד): אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך וכו', והביאך אל הארץ הטובה וכו', וכן אנו מבקשים בכל יום: "וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו". והעקר לירושלים, שכל בנינה מבחינת רבוי הבתים הנ"ל, [כמבאר במקום אחר (בהלכות נזקי שכנים הלכה ד אות יד), ומובא לעיל (אות ב) מזה], שלשם מתכנסים כל הנדחים, בבחינת (תהלים קמז, ב): "בונה ירושלם ה' נדחי ישראל יכנס",

ועקר הקבוץ לשם הוא על־ידי בחינת ציצית כנ"ל, כי ציצית קלועים ושזורים, שהם בחינת חבל דקדשה, בחינת (דברים לב, ט): "יעקב חבל נחלתו", כי הם כלולים מכל תרי"ג מצות, שהם בחינת כלליות נפשות ישראל כנ"ל. וזהו בחינת לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם, 'חבל' דיקא, כי חבל נחלת ארץ־ישראל נתן ליעקב חבל נחלתו על־ידי מצות ציצית, שהוא בחינת חבלים דקדשה, שעל־ידי־זה מתקבצין כלם לארץ־ישראל בחינת 'והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו' שאוחזין אז הציצית, וכנ"ל.