# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1061/67/9/

ועל־כן צריכין ליתן מחצית השקל דיקא ולא שקל שלם, להורות, שכל אחד מישראל צריך לחברו להצטרף עמו בצרופים הנ"ל, כי כל אחד מישראל בעצמו הוא רק בחינת מחצית ואין לו שלמות כי אם על־ידי שנצטרף לחברו, שעל־ידי־זה נעשין רבוי הצרופים הנ"ל שהם תקון המנין כנ"ל.

גם מחצית השקל הוא עשרה גרה, כי "עשרים גרה השקל" (שמות ל, יג), כי 'אין קדשה פחותה מעשרה' (תקוני זהר תקון י, כה.) וכל אחד מישראל כלול מעשר קדשות שבארץ־ישראל (כלים פ"א), שהם בחינת 'אין עדה פחותה מעשרה' (מגלה כג:), שעל כן אין אומרים דבר שבקדשה בפחות מעשרה, כי הקדשה היא תמיד בבחינת עשרה, כידוע, ועל־ידי־זה עקר בחינת קדשת הצרופים הקדושים הנ"ל.

כי עקר התחלת הצרופים של בתי התפלה צריך להתחיל לפחות מעשרה, כדי שיוכלו לומר דבר שבקדשה, כי 'אכל בי עשרה שכינתא שריא' (סנהדרין לט.). ואחר־כך כשנתוסף עוד נפש אחת וכל נפש כלול מעשר, אזי נכלל עשר בעשר ועשר בעשר, ועל־ידי־זה נעשין עצם רבוי הצרופים הנ"ל, כי כל כח הצרוף לצרף הנפשות שמתפללין בכונה לצרפם בצרופים הנ"ל, הוא על־ידי כח העשר קדשות שמשם נמשכין כל הצרופים הקדושים.

וזהו בחינת מחצית השקל שהוא עשרה גרה, וצריכין תמיד לצרפו לחברו כנ"ל, ונעשה בחינת "עשרים גרה השקל", שהם בבחינת "עשרה עשרה הכף" המובא בספרי קבלה (זהר פנחס רנח. ועוד), שהם עשרה קדשות מתתא לעילא ועשרה מעילא לתתא - שעל־ידי כל הקדשות האלו מתיחדין ומצטרפין נפשות ישראל בצרופים הרבים הנ"ל.

וכל זה נמשך בכח הבעל כח הגדול שמתפלל תפלה־בבחינת־דין, שהוא בבחינה אחת עם התפלה של רבוי הנפשות וכו' הנ"ל. וזה מרמז בסוד בתיבת 'גרה' שהוא בגימטריא 'יצחק', שהוא בגימטריא 'פינחס', כמובא (זהר פנחס רלז:). כי יצחק הוא בחינת גבורות, שהוא בחינת התפלה־בבחינת־דין הנ"ל, שעקרה נעשה בראש־השנה, שהוא בחינת פחד יצחק, כמו שכתוב שם בהתורה הנ"ל (אות יא). וזה בעצמו בחינת פנחס, כי עקר התפלה־בבחינת־דין הוא בבחינת פנחס, בחינת (תהלים קו, ל): "ויעמד פינחס ויפלל", כמו שכתוב שם בהתורה הנ"ל (אות ג).