# א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1372/62/1/

וזה בחינת ברכת כהנים בלשון הקדש שקבעו בין הודאה לשלום (ארח חיים סימן קכח סעיף טו). כי הכהן הוא איש החסד, בחינת חסדים, ועל־כן זוכה להלכות, כמו שכתוב (דברים לג, י): "יורו משפטיך ליעקב", וכמו שכתוב (שם יז, ט): "ובא אל הכהן או אל השפט", לשאל מהם ההלכה, כי לכהנים נמסרו ההלכות, כי הם בחינת חסדים, כי ההלכות הם בחינת חסדים, כמבאר שם. ועל־ידי־זה זוכים לאמת, כמו שכתוב (שם לג, ח): "תמיך ואוריך לאיש חסידך", דהינו הכהן שזוכה לאמת על־ידי ההלכות שהם בחינת חסדים. ועל־כן הכהן זוכה לשלמות הדבור, בבחינת (שמות ד, טז): "והוא יהיה לך לפה" הנאמר באהרן הכהן.

ועל־כן נמסר לכהנים הברכה בלשון הקדש, דהינו ברכת כהנים, בחינת (במדבר ו, כג): "כה תברכו" - 'בלשון הקדש', כי הם זוכים לשלמות הדבור שהוא לשון הקדש, בחינת: "כה תברכו" וכו' כנ"ל, על־ידי ההלכות כנ"ל, כי על־ידי הלכות זוכים לזה כנ"ל, וכמבאר שם עין שם. ועל־כן קבעו ברכת כהנים אחר הודאה, כי על־ידי ההודאה, בחינת הלכות, זוכים לברכת כהנים, בחינת לשון הקדש כנ"ל.

ועל־כן צריך לברך בשמחה, כמו שכתוב בשלחן־ ערוך (ארח־חיים סימן קכח סעיף מד). כי ברכת כהנים שהוא בחינת לשון הקדש - הוא מקשר לשבת, שעל־ידי־זה ממשיכין השמחה של שבת לששת ימי החל כנ"ל. ועל־כן תכף אחר ברכת כהנים אומרים 'שים שלום', בחינת שלום ואחדות שזוכין על־ידי ברכת כהנים, הינו בחינת התגלות אחדות הפשוט שנתגלה על־ידי בחינת שבת כנ"ל.

ועל־כן הכהן עוקר רגליו בעבודה (ארח־חיים סימן קכח סעיף ח), כי עקר ברכת כהנים הוא בשביל העבודה, דהינו לתקן בחינת עבודה, דהינו בחינת עבד מט"ט, כי על־ידי ברכת כהנים שהוא בחינת לשון הקדש, נמשך השמחה של שבת לששת ימי החל שהם בחינת עבד מט"ט. וזה שקבעו ברכת כהנים בתפלה, כי התפלה נקראת עבודה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות לד.): 'שלש ראשונות כעבד המסדר שבחו של רבו, אמצעיות כעבד השואל פרס מרבו וכו'. נמצא, שבתפלה האדם כעבד בחינת מט"ט דכלול ח"י ברכאין דצלותא. וצריך להמשיך מהשמחה של שבת לבחינת עבד מט"ט, בחינת (תהלים ק, ב): "עבדו את ה' בשמחה", כמו שכתוב שם, וזה נעשה על־ידי ברכת כהנים כנ"ל. ועל־כן בעבודה עוקר רגליו, לרמז, שעוקר רגליו לברכת כהנים שעל־ידי־זה יתתקן העבודה בשמחה של שבת כנ"ל, כי גם עקירת רגליו להליכה לברכת כהנים - הוא מעין הברכה, כי ההליכה הוא בחינת הלכות, כי על שם זה נקראין 'הלכות' על שם ההליכה, כמו שכתוב שם (באות ב').

ועל־כן הכהנים מבקשין בשעת הליכה על הברכה, ואומרים: 'יהי רצון שתהא הברכה' וכו', כי ההליכה שהוא מרמז על בחינת הלכות הוא סגלת הברכה, כי עקר הברכה על־ידי הלכות כנ"ל. נמצא, שעקירת רגליו להליכה לברכת כהנים בעבודה, הוא רמז על תקון העבודה, דהינו בחינת עבד מט"ט, על־ידי שמחה של שבת שנמשך על־ידי ברכת כהנים, שהוא בחינת 'כה תברכו - בלשון הקדש' כנ"ל, וכמבאר שם, עין שם במאמר הנ"ל.

וזה בחינת שלש ברכות של ברכת כהנים, שיש בהם שלשה שמות, שהם מרמזים על שלשה שמות של אמת, כי גם אלו השלשה שמות הם בחינת שלשה קוין של אמת, כמובא. ועקר ברכת כהנים הוא שלום, דהינו בחינת שלום ואחדות הפשוט שנתגלה על־ידי ברכת כהנים בלשון הקדש שהוא מקשר לשבת כנ"ל, וכמבאר שם, עין שם.