# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1372/62/3/

וזה בחינת קדשה דסדרא שנתקנה בלשון תרגום (ארח חיים סימן קלב, סעיף א), הינו שהתרגום נכלל בקדשה. כי פעלות משתנות שנכללין באחדות הפשוט על־ידי תקוני התפלה כנ"ל, זה בחינת לשון תרגום שעולה ונכלל בלשון הקדש, כי תרגום הוא בחינת 'עץ הדעת טוב ורע', כמו שכתב רבנו, נרו יאיר (בסימן יט, אות ד'),

וזה בחינת מט"ט כמובא (תקוני זהר תקון נג, פז:), שהוא בחינת ששת ימי החל כנ"ל. וזה בחינת פעלות משתנות, כי כל הפעלות משתנות הם בחינת 'עץ הדעת טוב ורע', כי הקדשה בעצמה היא בחינת כלו טוב כלו אחד, ואין שם פעלה משנה, חס ושלום, רק כלו אחד כלו טוב, ותכף שנמצא פעלה משנה יש שם אחיזת הרע, שזה בחינת 'עץ הדעת טוב ורע'. וכמובן זאת במאמר 'אמר רבי עקיבא, כשתגיעו לאבני שיש טהור' וכו' (סימן נא), עין שם. נמצא, שתרגום שהוא בחינת עץ הדעת הוא בחינת מט"ט, בחינת פעלות משתנות, בחינת ששת ימי החל, ועתה הוא נכלל בקדשה בתוך לשון הקדש שהוא מקשר לשבת, דהינו שאומרים הקדשה בלשון הקדש ובלשון תרגום ונכלל התרגום בקדשה, וזה בחינת פעלות משתנות שנכללין באחדות הפשוט שהוא עצם הקדשה.

וזה שאמרו רבותינו ז"ל (סוטה מט.): 'עלמא אמאי קאי? אקדשה דסדרא' (על מה העולם עומד? על הקדשה שאומרים בתפלת ובא לציון גואל), כי עקר קיום העולם הוא בשביל התכלית שיחזר ויכלל בשרשו, כי בשביל זה נברא העולם ועל זה קים העולם, וזהו שאמרו שהעולם קים אקדשה דסדרא שנתקנה בלשון תרגום, שהוא בחינת פעלות משתנות שנכללין באחדות הפשוט, שזהו קיום העולם כנ"ל, כי קיום העולם הוא דבר נפלא, שפעלות משתנות, דהינו העולם ומלואו, יקבלו חיות ויהיו נמשכין מאחד הפשוט, ועל־כן אין קיום להעולם כי אם על־ידי קדשה דסדרא, שעל־ידי־זה נכללין כל הפעלות משתנות באחדות הפשוט כנ"ל, וזהו קיום העולם כנ"ל.