# א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1372/63/1/

על־פי המאמר המתחיל 'אית לן בירא בדברא' וכו' (סימן ל"א), עין שם היטב כל המאמר כלו.

ובקצור, כי צדקה היא בחינת הגלגלים וכו', ואין שלמות לצדקה כי אם על־ידי אמונה שהיא מקור הברכות. ועל־כן חסר מברכות הנאמרות אצל צדקה, שהיו ראויים שיהיו תשע עשרה ברכות כנגד שבעה כוכבי לכת ושנים עשר גלגלים, ורבותינו ז"ל אמרו (בבא בתרא ט:): 'הנותן צדקה מתברך בשש ברכות והמפיסו באחד עשר', נמצא שחסר מהם, זה מורה שאין שלמות להצדקה כי אם על־ידי אמונה וכו' כנ"ל.

ואמונה היא תלוי בברית, ושמירת הברית הוא בשתי בחינות, שהם בחינת: "מלאך ה' צבאות". ומי שזוכה לשמירת הברית אזי חסד מתגלה, הינו אהבה והשתוקקות וכסופין להשם־יתברך, ועל־ידי־זה נעשין נפשות ונעשין נקדות להאותיות, הינו שנצטירין האותיות לקבל טוב. ולא די בהשתוקקות וכסופין לבד, אלא צריך גם להוציא בשפתיו הכסופין שלו, כדי שתצא הנפש מכח אל הפעל. וזה בחינת גלגולי הנפשות וכו', עין שם. וזה בחינת זווגי הנפשות, כי אתערותא דלתתא שכוסף אל הדבר שבקדשה עביד נפש נוקבא, ואזי חוזר הדבר ונכסף אליו, וזה בחינת 'אתערותא דדכורא עביד נפש דכורא' וכו' (זהר לך לך פה:).

ואזי כשהוא בעל נפש, אזי כל אכילותיו וסעדותיו בבחינת לחם הפנים וכו'. ואזי כל העכו"ם וכו' כלם טורחים בשביל פרנסתו. ואזי נתגלה בחינת פנים, בחינת אור החמה, בחינת (ישעיה ל, כ): "ולא יכנף עוד מוריך", כי נתגלה פני ה' כי "סר צלם" וכו' (במדבר יד, ט), עין שם כי הם דברים עליונים מאד.