# א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1372/64/1/

וזה בחינת נשיאת כפים. כי הכהנים על־ידי נשיאת כפיהם בברכת כהנים, הם ממשיכין בחינת חותם הידין, שהוא בחינת אמונה, בבחינת (ויקרא ט, כב): "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם". כי מבאר שם בהתורה הנ"ל (באות ג'), שלזכות לבחינת חותם הידין צריכין למלאת הידים משבעה רועים וכו', בבחינת (שמות כט, לה): "שבעת ימים תמלא ידם" וכו', עין שם. וזה זוכין הכהנים דיקא, כי על חנוך הכהנה נאמר מקרא זה: "שבעת ימים תמלא ידם", כמבאר שם בפרשה. וכל זה היה אז לתקן חטא העגל שהוא עבודה־זרה, שהוא פגם הברית, שעקר כחם היה על־ידי הידים דיקא, על־ידי שקבל מידם, כמו שכתוב (שם לב, ד): "ויקח מידם ויצר אתו בחרט" וכו', כמבאר שם בהתורה הנ"ל (באות ב'), עין שם. ואחר־כך כשנתרצה השם־יתברך ורצה למחל ולתקן זה החטא של העבודה־זרה של העגל וצוה לעשות המשכן, אז בשעת החנוך של המשכן והכהנים נאמר שם: "שבעת ימים תמלא ידם", שהוא בחינת תקון חותם הידין, שהוא בחינת האמונה שמקבלין מהרועים, שכל זה זוכין הכהנים שעליהם נאמר מקרא זה: "שבעת ימים תמלא ידם", כנ"ל. נמצא שהכהנים זוכין לבחינת חותם הידין שהוא בחינת אמונה, בחינת 'ירושלים' "קריה נאמנה" (ישעיה א, כא).

ועל־כן כל עבודתם של הכהנים הוא בירושלים דוקא, כי עקר שלמות ובנין של ירושלים שהוא בחינת אמונה, הוא על־ידי הכהנים שזוכין לחותם הידין שהוא בחינת אמונה, כנ"ל.