# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1372/64/5/

והכלל, שבכל דרגא ודרגא כשזוכין לצאת מנעשה ונשמע זה לנעשה ונשמע גבוה יותר, כמו שכתוב שם בהתורה הנ"ל, זהו בעצמו בחינת ההשגות וההארות שמקבלין מהנשמה ומהצדיק. וזוכין לזה על־ידי נעשה ונשמע בעצמו, דהינו על־ידי נגלה ונסתר, תורה ותפלה. הינו על־ידי התפלה והדבקות שמתפללין ומדבקין עצמן להשם־יתברך בעת שהדבר נסתר ממנו, על־ידי־זה בעצמו זוכין לשמחה, שעל־ ידי־זה זוכין לעזות דקדשה ולשבר עזות הגוף, ולקבל הארות והשגות מהנשמה והצדיק, שזהו בעצמו בחינת השגת הנשמע והנסתר. ואז נשלם האמונה, בחינת 'ירושלים קריה נאמנה', שהוא בחינת חותם הידין וכו' כנ"ל.

ואז נעשה מהנשמע נעשה, ואז שוב אין הנשמע והנסתר הזה נקרא בשם נשמע ונסתר, כי אם בשם נעשה ונגלה, ואז יש לו בחינת נשמע ונסתר גבוה מזה, ואז חוזר ומתפלל ומשתטח עצמו לפני השם־יתברך, ומרבה בשיחה והתבודדות שיורהו השם־יתברך הנסתר והנשמע הזה, ואז זאת התפלה וההתבודדות והדבקות נקרא בשם נשמע, ואז על־ידי הנשמע הזה שהוא התפלה הנ"ל, חוזר ומשבר ביותר העזות דסטרא אחרא וחוזר ומקבל הארה יותר גדולה מהנשמה ומהצדיק. וזאת ההארה וההשגה, הוא בעצמו השגת הנשמע הנ"ל הגבוה יותר, ואז נשלם ונבנה ביותר 'ירושלים קריה נאמנה'. וכן מדרגא לדרגא, וכן לעולם: