# א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1372/65/1/

על־פי התורה 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וכו'' (בסימן לד לקוטי חלק א'), עין שם כל התורה.

מבאר שם ענין התפלה, שהוא לקשר הנקדה שהוא בחינת 'צדיק מושל' אל הלב, שזהו ענין מה שצריכין לדבר בינו לבין קונו, לפרש שיחתו לפניו יתברך, לעורר לבו לעבודתו יתברך. וכן צריכין לדבר עם חברו ביראת שמים וכו', וכן צריכין לדבר עם הצדיק בעצמו, הכל כדי לקבל אור הנקדה הקדושה שהוא בחינת "צדיק מושל" (שמואל־ב כג, ג) לקשרו אל הלב, להאיר בחינת "פי ידבר חכמות" (תהלים מט, ד) לתוך בחינת "והגות לבי תבונות", כדי לבטל חרפת לב, ערלת לב, שהם כל האהבות רעות, אהבות הנפולין, כי שם אצל הנקדה שורה אהבה הקדושה, כי אור החסד נשאר שם, עין שם. ועל־ידי האהבה הקדושה נתבטלין כל החרפות לב, כי "על כל פשעים תכסה אהבה" וכו' (משלי י, יב); עין שם כל זה היטב.

ומבאר שם בתחלתו, שזהו ענין התפלה, עין שם באות ג' מה שכתוב שם מענין התפלה: שהוא כדי להמשיך השפע על־ידי כלי הדבור, כמו שכתוב (דברים א, יא): "ויברך אתכם כאשר דבר לכם" וכו', והדבורים של הצדיק הם בודאי בשלמות ובמלאה, לכן יכול להמשיך השפע לישראל, ועל־ ידי־זה נקרא בחינת 'מלאפום', להורות, שהפה שלו במלאה ובשלמות. וכל אחד ואחד מישראל יש בו בחינת 'צדיק מושל' שהוא בחינת 'מלאפום' וכו'. וזהו (תהלים פא, יא): "אנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו", זה בחינת 'מלאפום' וכו'. ומלאפום הוא בחינת נקדה עם ואו וכו'. ובחינת מלאפום יש בכלליות ובפרטיות, כי עשרת הדברות עם הלוחות וכו'; עין שם כל זה היטב.

נמצא, שעקר התפלה היא, מחמת שבכל אחד מישראל יש נקדה טובה, שהוא בחינת 'צדיק מושל', בחינת (ישעיה ס, כא): "ועמך כלם צדיקים", וכפי הנקדה טובה שלו כן יכול להמשיך שפע על־ידי הדבור דיקא, בחינת: "הרחב פיך ואמלאהו ". ועקר הממשלה, בחינת ' צדיק מושל ', הוא להאיר ולהתעורר הלב להשם־יתברך וכו', כמו שכתוב שם. וזה נעשה על־ידי הדבור של התפלה והתבודדות, שהוא שיחה בינו לבין קונו, שעל־ידי־זה מאיר הנקדה, בחינת "פי ידבר חכמות", לתוך הלב, לבחינת "והגות לבי תבונות", שעל־ידי־זה נתבטלין כל החרפות לב, שהם כל התאוות שהם אהבות הנפולין, כי שם אצל הנקדה טובה שורה אור האהבה הקדושה וכו', עין שם כל זה היטב: