# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1372/65/17/

ואחר־כך נסמך פרשת הקרבנות של כל ימות השנה, שהם התמידין שבכל יום, ומוספין של שבת ויום־טוב וראש חדש. זה בחינת להמשיך הנקדה שבכל יום ויום, וכן נקדה הכללית של שבת ויום־טוב, שבשביל זה באו קרבנות התמידין וקרבנות המוספין של שבת ויום־טוב, הכל כפי הנקדה שצריכין להמשיך באותו היום. כי על־ידי הקרבנות שהקריבו בבית המקדש על־ידי הכהן, על־ידי־זה המשיכו והאירו אור הנקדה הקדושה שעקרה במקום הבית־המקדש, שנמשכת על־ידי הכהן כפי היום וכנ"ל, שעל־ידי־זה מחילת כל העוונות, בבחינת (משלי י, יב): "על כל פשעים תכסה אהבה" כנ"ל.

נמצא שכל פרשיות אלו של סדר פינחס סמוכים בסמך נפלא זה לזה, כי כלם מדברים להמשיך אור הנקדה הקדושה בכלליות ובפרטיות, כפי האדם והמקום והזמן, שעל־ידי־זה מכניעין כל הקלפות והסטרא אחרא שהם אהבות הנפולין, שזהו בחינת כל הקרבנות, להכניע רוח הבהמיות שהם תאו‍ת הבהמיות, שהם בחינת אהבות הנפולין - להכניעם על־ידי הכהן שהוא בחינת אהבה הקדושה השורה אצל הנקדה הקדושה, שמאירה בבית המקדש ביותר וכנ"ל, שעל־ידי־זה נתתקן בחינת שבירת כלים, בחינת שברי לוחות, שעל־ידי־זה נתתקן הכל, ועל־ידי־זה תבא הגאלה שלמה במהרה בימינו, אמן:

הלכות נפילת אפים