# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1372/65/19/

וְכָל זֶה בִּימֵי הַחֹל שֶׁאוֹמְרִים בָּהֶם תַּחֲנוּן, אֲבָל בְּשַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב וּשְׁאָר הַיָּמִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אֵיזֶה תּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב, אֵין אוֹמְרִים בָּהֶם תַּחֲנוּן כְּלָל, כִּי אָז נִתְעוֹרֵר אַהֲבָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵין צְרִיכִין לְהִתְוַדּוֹת וּלְהִתְבַּיֵּשׁ כְּלָל, וְגַם אֵין צְרִיכִין אָז לֵירֵד לָעוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹנִים לְהַעֲלוֹת הַנִּיצוֹצוֹת מִשָּׁם, כִּי הַכֹּל נִתְתַּקֵּן מִמֵּילָא עַל־יְדֵי רִבּוּי הַחֶסֶד וְהָאַהֲבָה שֶׁנִּמְשָׁךְ אָז בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ אָז תּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁאָז עִקַּר הֶאָרַת הַנְּקֻדָּה שֶׁמֵּאִיר בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל כַּנַּ"ל. כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה, שֶׁבְּעֵת שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מַעֲבִיר חֶרְפָּתֵנוּ אָז אָנוּ צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ בְּיוֹתֵר, כַּמְבֹאָר בְּכַמָּה פְּסוּקִים כַּנַּ"ל, אֲבָל זֶה לֹא יִהְיֶה לְעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בְּוַדַּאי בִּגְמַר הַתִּקּוּן לְגַמְרֵי בְּ'יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת' (סַנְהֶדְרִין צז), בְּוַדַּאי אָז לֹא נִתְבַּיֵּשׁ כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (צְפַנְיָה ג, יא): "בַּיּוֹם הַהוּא לֹא תֵבוֹשִׁי מִכֹּל עֲלִילֹתַיִךְ" וְכוּ', וּכְתִיב (יוֹאֵל ב, כו): "וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם". וְעַל זֶה מְרַמְּזִין הַיָּמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם תַּחֲנוּן, כִּי נִמְשָׁךְ בָּהֶם קְדֻשַּׁת שַׁבָּת בְּיוֹתֵר שֶׁמְּרַמֵּז עַל סוֹף גְּמַר הַתִּקּוּן, שֶׁאָז תִּתְבַּטֵּל הַבּוּשָׁה לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן אֵין בָּהֶם נְפִילַת אַפַּיִם כְּלָל, וְכַנַּ"ל:
