# כ

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1372/65/20/

וזה בחינת המשכת השפע שאנו ממשיכין ב'אשרי ובא לציון' וכו', שאז הוא ירידת השפע, כמובא בכונות (פרי־עץ־חיים חזרת העמידה, פרק ג). כי על־ ידי הנקדה, בחינת 'מלאפום', על־ידי־זה נמשכין כל ההשפעות, בבחינת (תהלים פא, יא): "הרחב פיך ואמלאהו", כמבאר בתחלת התורה הנ"ל. ועל־כן אומרים שלש פעמים קדוש ב'ובא לציון', כנגד שלש נקדות הנ"ל, שמשם נמשכה השפע כנ"ל. כי הנקדה בחינת קדש וכו', כמו שכתוב שם בהתורה הנ"ל, עין שם.

ועל־כן בתחלה אומרים קדשה דיוצר, כי ברכת המאורות וקריאת־שמע הם בבחינת עולם הבריאה, כמו שכתוב בכונות (דרושי קריאת שמע, דרוש ו'), ששם צריכין לקשר הנקדה, כי בריאה בחינת 'לבא' כנ"ל. ועל־כן שם צריכין לומר קדשה, דהינו שלש פעמים קדוש, כדי להמשיך הארת שלש הנקדות הנ"ל שהם בחינת קדש וא"ו כנ"ל, וכמו שכתוב שם, עין שם. ואחר־כך בתפלת שמונה עשרה שם עקר הקדשה בצבור, כי אז עקר הארת הנקדה שמאיר באצילות, שהוא בחינת תפלת שמונה עשרה, שהוא בחינת "פי ידבר חכמות", ועל־כן אומרים אז עקר הקדשה. ואחר־כך כשחוזרין וממשיכין השפע מאצילות לבריאה ב'אשרי ובא לציון', צריכין לומר שם גם כן קדשה, כי עקר בחינת הקדשה צריכין לומר בבריאה ואצילות שהם בחינת הלב והפה, כדי לקשר הלב אל הפה, שזה בחינת קדוש - קדש וא"ו כנ"ל. ועל־כן בברכת 'יוצר' שהוא בחינת בריאה, שצריכין לקשר בחינת בריאה, דהינו הלב, לאצילות, דהינו אל הפה, על־כן אומרים שם שלש פעמים 'קדוש', כדי להמשיך הקדשה מהנקדה, דהינו משלש נקדות הנ"ל.

ואחר־כך בתפלת שמונה עשרה בבחינת אצילות - בודאי שם צריכין לומר קדשה, כי שם עקר הקדשה, כי שם עצם הנקדה שהם בחינת קדש, ומשם ממשיכין הקדשה אל הלב שהוא בחינת בריאה. ואחר־כך כשחוזרין וממשיכין השפע מאצילות לבריאה, שהוא ב'אשרי ובא לציון', צריכין לחזר ולומר קדשה, כדי שנוכל לקבל השפע הנמשכת משלש נקדות הנ"ל, כי עקר הקדשה בבחינת בריאה ואצילות, שהם בחינת לב ופה, שהם בחינת קדוש - קדש וא"ו וכנ"ל: