# כא

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1372/65/21/

וזה בחינת השיר של יום שאומרים אחר־כך. כי התקשרות והארת הנקדה לכל העולמות הוא על־ידי שיר ונגון, בחינת עשרה מיני נגינה כנ"ל, שזהו מה שהיו צריכין הלויים לעסק בשירה בשעת עבודת הקרבנות. כי כל הקרבנות היו לקשר כל העולמות אל הנקדה המאירה בבית המקדש וכנ"ל, ועל־כן היו צריכין לזה להרבות בשירות וזמירות שהוא עבודת הלוים בשעת הקרבן, כי עקר ההתקשרות על־ידי שיר וזמרה ונגון כנ"ל. וזהו בחינת שיר של יום, כי כל יום ויום יש לו שיר מיחד, כפי הארת הנקדה שמאירה בו משבת שהיא עצם הנקדה. ועל־כן מזכירין שבת בשיר של יום דיקא, שאומרים בכל יום: 'היום יום ראשון בשבת', וכן בשני וכו', כי על־ידי השיר עקר התקשרות והארת הנקדה אל כל העולמות, ועקר הנקדה היא בחינת שבת כנ"ל, על־כן מזכירין שבת בשיר של יום.

ותכף אחר־כך אומרים קטרת שחביבה מכל הקרבנות, שמטהרת כל העולמות בפרט עולם העשיה מכל הקלפות, על־ידי קדשת אור הנקדה שנמשכת ומאירה עתה, כדי שכלם יקבלו השפע ורב טוב שנמשך על־ידי התפלה כנ"ל: