# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1372/65/3/

ועל־כן אין מברכין אלא בנשיאת כפים. כי נשיאת כפים הוא בחינת נשיאת הלב, כי הידים סמוכין ללב, ועל־ידי נשיאת כפים נתנשא הלב, בבחינת (איכה ג, מא): "נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים", הינו שעל־ידי נשיאת כפיהם של הכהנים לברך את ישראל, הם מנשאין הלב אל הדבור פה ששם אהבה הקדושה שורה, כדי שיקבל הלב הארה ותקון משם כנ"ל, כי זה עקר תקון התפלה, שנגמר התקון בשלמות על־ידי הכהנים שהם בחינת האהבה השורה אצל הברית שלום, שהוא הנקדה וכו' כנ"ל.

ועל־כן מברכין: 'לברך את עמו ישראל באהבה', 'באהבה' דיקא, כי עקר התקון על־ידי התגלות האהבה הקדושה, בחינת כהן, בחינת "על כל פשעים תכסה אהבה" כנ"ל. ועל־כן הכהן מכפר על כל העו‍נות, זה בחינת "על כל פשעים תכסה אהבה" וכנ"ל: