# לב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1372/65/32/

ועל־כן נוהגין בשמחת תורה שהוא 'שמיני עצרת' לקרות כל ישראל לעלות לתורה (רמ"א ארח חיים, סימן תרסט, סעיף א). כי אז גומרין התורה, שהוא כלל הנקדה שכלולה מכל הנקדות שיש בכל אחד ואחד מישראל, כי נקדת כל אחד מישראל הוא כפי האות שיש לו בתורה שמשם שרש נפשו, כידוע, ועל־כן קורין כל אחד ואחד, כדי שיאיר בו הנקדה מהתורה שגומרין אז.

וזה נעשה בשמיני עצרת שהוא שמחת תורה, כי שמיני עצרת הוא גמר וסוף כל הימים טובים, וכל התקון של ראש־השנה ויום הכפורים נגמר בשמיני עצרת, כידוע בכתבים (פרי־עץ־חיים שער הלולב פרק ח), ועל־כן נקרא 'עצרת', לשון אספה, שאוסף ומקבץ כל התקונים שנעשו בכל השנה, בפרט בימים טובים וראש־השנה ויום הכפורים, הכל נאסף ונתקבץ בשמיני עצרת שאז נגמר כל התקונים, כי הוא הגמר של חג הסכות שהוא רגל האחרון, שנקרא "חג האסיף תקופת השנה" (שמות לד, כב), שבו מקיף וסובב כל השנה, כי תקון כל ימות השנה נכלל ונגמר בו. על־כן גומרין אז כל התורה וקורין כל ישראל לתורה, כי עקר התקון על־ידי הנקדה שהוא כלל התורה שנגמרת אז, שאז כל אחד ואחד מישראל מקבל נקדתו מהתורה ומאירה בכל ישראל, וכן כל אחד בחברו, שעל־ידי־זה נשלם ונגמר התקון של כל השנה, כי עקר כלל כל התקונים על־ידי הנקדה כנ"ל.

ועל־כן אז השמחה גדולה מאד מאד, מחמת שמאירין אז כל הנקדות של כל ישראל, וכלן מאירין זה בזה, ונתוסף האור ביותר ויותר על־ידי כלליות הארות הנקדות זה בזה, ועל־ידי־זה נתרבה השמחה מאד מאד, כי כל הנקדות הם בחינת 'צדיק' כנ"ל, ובבחינת 'צדיק' שם עקר השמחה, כמו שכתוב (משלי יג, ט): "אור צדיקים ישמח", וכתיב (תהלים צז, יב): "שמחו צדיקים בה'", וכתיב (שם סח, ד): "וצדיקים ישמחו יעלצו" וכו', וכתיב (שם צז, יא): "אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה", אמן ואמן: