# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1372/65/4/

וזה בחינת שלש ברכות של הכהנים שהם שלשה שמות, בחינת: יברכך ה', יאר ה', ישא ה' - כנגד שלשה נקדות הנ"ל, שהם נקדת הצדיק בעצמו, ונקדת כל אחד מישראל שיש בו מה שאין בחברו, ונקדת כל אחד ואחד בעצמו, כמבאר שם, עין שם. שעל־ידי שלשה נקדות אלו עקר התקון. כי הנקדה הוא בחינת צדיק, בחינת כלו טוב, בחינת שמו יתברך שהוא צדיקו של עולם, בחינת (תהלים קמה, יז): "צדיק ה' בכל דרכיו", כי הנקדה טובה הוא בחינת החלק אלוה ממעל שיש בכל אחד מישראל. ועל־כן מרמזין השלש נקדות בהשלשה שמות של ברכת כהנים וכנ"ל.

ויש לרמז בפרטיות שלש הנקדות הנ"ל בהשלש ברכות של הכהנים. כי ברכה ראשונה: יברכך ה' וכו', כנגד נקדת הצדיק בעצמו שהוא מקור הברכה, כמו שכתוב (משלי י, ו): "ברכות לראש צדיק", וכמו שכתוב (תהלים כד, ה): "ישא ברכה מאת ה'", שתחלה צריכין לקבל ממנו, כי היא נקדה הכללית שהוא מקור הברכה. וזהו: וישמרך - 'מן המזיקין' (במדבר רבה יא, ה), שהם מזיקי עלמא, שהם הקלפות, שכלם נתהוו מן שבירת כלים כידוע, ועל־ידי הברכה הנמשכת ממקור הברכה, מבחינת נקדת הצדיק יסוד עולם, על־ידי־זה נתתקן ונתבטל בחינת השבירה, ועל־ידי־זה נשמרין מן המזיקין.

יאר ה' פניו וכו' - זה בחינת נקדה השניה - שיש בכל אחד מישראל מה שאין בחברו, וכל אחד צריך לקבל מחברו זאת הנקדה וכו'. וזהו בחינת יאר ה' פניו - בחינת הארת פנים. כי הנקדות טובות שיש בכל אחד מישראל שהם בבחינת 'צדיק', הם בחינת פני ה', כי 'צדיקיא אנפי שכינתא' (הצדיקים הם פני השכינה) (זהר תרומה קסא.). וכל מה שמאירין יותר מאחד לחברו - מאיר יותר הארת פני ה'. וזה עקר עבודת האדם, להמשיך ולהאיר בעולם הארת פניו יתברך, כמו שכתוב (תהלים קה, ד): "דרשו ה' ועזו בקשו פניו תמיד", וכתיב (שם כד, ו): "זה דור דרשיו מבקשי פניך יעקב סלה". ועקר בקשת פניו יתברך הוא על־ידי בחינה הנ"ל, על־ידי שכל אחד מדבר עם חברו ביראת שמים בכל פעם, ומבקש ומשתדל שיקבלו הארה זה מזה מהנקדות טובות שבלבם שהם בחינת פני ה', שעל־ידי־זה זוכין שהשם־יתברך ימלא משאלות לבם, ויאר בהם פניו באהבה, כמו שכתוב (דברי הימים־א כח, ט): "אם תדרשנו ימצא לך".

וזה בחינת (משלי יד, כח): "ברב עם הדרת מלך", שעל־ידי "רב עם" שמבקשין לדבר ביראת שמים לגלות ולהאיר הנקדות טובות מזה לזה כנ"ל, על־ידי־זה: "הדרת מלך", כי על־ידי־זה מאיר פני ה', שהוא בחינת "הדרת מלך", בחינת (תהלים צו, ו): "הוד והדר לפניו" וכו'. וכן מבאר שם במזמור 'הודו' הנ"ל, שבקשת פניו יתברך, בחינת: "בקשו פניו תמיד", היא על־ידי השיחה שמדבר אחד עם חברו לעוררו להשם־יתברך, כמבאר שם מקדם, שמזהיר: "שיחו בכל נפלאותיו", דהינו בחינה הנ"ל, שצריכין לשוח ולדבר הרבה אחד עם חברו בכל נפלאותיו יתברך, כדי לעוררו אליו יתברך, כדי שתאיר הנקדה מזה לזה וכנ"ל, שזהו בחינת "דרשו ה' וכו' בקשו פניו תמיד" שמזהיר אחר־כך וכנ"ל. ועל־כן ברכת יאר ה' פניו, הוא בחינת הנקדה השניה הנ"ל, שצריכין להאיר מאחד לחברו וכנ"ל.

וזהו: ויחנך - 'שיתן לך חן', כי עקר החן והיפי וההדור הוא בחינת כלליות הגונין, כי כשנכללין הגונין רבים זה בזה זה עקר החן והיפי, כמו שכתוב בהתורה 'אחוי לן מנא' (סימן כה) על פסוק (בראשית ו, ח): "חן בעיני ה'", עין שם. וזה בחינת נקדה השניה הנ"ל, שצריכין לדבר עם חברו ביראת שמים להאיר הנקדות מזה לזה, שהם בחינת הארת פנים. ועל־ידי שנכללין הנקדות טובות מכמה בני ישראל מזה לזה, שהם עקר התפארותו יתברך, בחינת (ישעיה מט, ג): "ישראל אשר בך אתפאר", על־ידי־זה נתרבה ונתגדל החן של ישראל על־ידי רבוי הגונין וההתפארות שמאירין ונתגלין מזה לזה, כי הנקדות טובות שבכל אחד מישראל הן הן החן וההתפארות של ישראל, וכל מה שמרבין לדבר אחד עם חברו ביראת שמים, שעל־ידי־זה הנקדות טובות מאירין יותר - על־ידי־זה נתגלין ההתפארות והחן של ישראל ביותר. וזהו: "יאר ה' פניו אליך ויחנך", שהוא בחינת נקדה השניה וכנ"ל.

ישא ה' פניו אליך - זה בחינת נקדה השלישית הנ"ל, שצריכין להאיר הנקדה טובה מנה ובה, כדי לקשר "פי ידבר חכמות" אל הלב וכו'. וזהו: ישא ה' פניו אליך - שישא הנקדה טובה שהוא בחינת פניו יתברך כנ"ל אליך, הינו שברחמיו יקשר הנקדה אל הלב, שתאיר הנקדה אל הלב כדי לבטל חרפת לב וכו'.

ואחר־כך מסימין וישם לך שלום - זהו תכלית שלמות כל השלש ברכות, שהם להמשיך האהבה הקדושה השורה אצל הברית שלום, שהוא כלל כל השלש נקדות הנ"ל. כי התקשרות השלש נקדות הנ"ל אל הלב זהו בחינת שלום, כי כשהנקדות רחוקין מהלב, חס ושלום, אזי אין שלום, בחינת (תהלים לח, ד): "אין שלום בעצמי" וכו', בחינת (הושע י, ב): "חלק לבם", שהלב חלק מהנקדה, אבל כשמקשרין הנקדה אל הלב - זה עקר השלום, בחינת וישם לך שלום - שמסימין ברכת כהנים, וכנ"ל: