# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1372/65/8/

וזהו בחינת שירת הים שאומרים בכל יום קדם קריאת־שמע ותפלה. כי קריעת ים סוף הוא בבחינת כתיבת ספרים הקדושים של התורה, שהוא דבר נפלא מאד, שיהיו יכולים להצטיר אור אותיות התורה על הספר וכנ"ל, אך השם־יתברך מאהבתו את ישראל מצמצם אותם בצמצומים נפלאים, עד שיוכלו להצטיר על הספר וכנ"ל.

וזהו בחינת קריעת ים סוף, שהוא בבחינת (בראשית א, ט): "יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה", שמשם הנס של קריעת ים סוף, כמובא (זהר חדש יתרו). כי קריעת ים סוף מורה על חדוש העולם, שכמו שבשעת הבריאה קבץ וכנס כל המים למקום אחד, כמו כן בכחו צוה גם עתה שיקוו המים ויבקעו, כדי שיעברו ישראל בתוך הים ביבשה. וזהו בחינת צמצום אור התורה שיוכל זה העולם לסבל אותו. כי אור התורה בשרשו הוא בחינת (תהלים קד, כה): "ים גדול ורחב ידים", בחינת: 'ים החכמה', כמו שכתוב (ישעיה יא, ט): "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", ומחמת גדל הים של החכמה אי אפשר לכנס לתוכו ולקבל ממנו כי אם כשמכינין לבו היטב להשם־יתברך, שאז השם־יתברך חומל עליו, ובדרכיו הנפלאים הוא מצמצם מימי הדעת, ו"נותן בים דרך ובמים עזים נתיבה" (שם מג, טז), כדי שיוכלו התחתונים לקבל מימי הדעת בהדרגה ובמדה.

וזהו בחינת צמצום אותיות התורה הקדושה, כי כל אות ואות נמשך ממעין הנובע ממעין היוצא מבית ה', ומאהבת ישראל המכינים לבם להשם־ יתברך, הוא נותן כח באות שיוכל לצמצם ים החכמה, כדי שנוכל לעבר בו לינק מאור התורה.

ועל־כן זכו ישראל להשגות נוראות בשעת קריעת ים סוף, כמו שאמרו רבותינו ז"ל שאפלו שפחה ראתה על הים וכו'. כי קריעת ים סוף הוא בחינת בקיעת מימי הדעת על־ידי צמצומים נפלאים של אותיות התורה, כדי שנוכל לעבר דרך שם ולשאב משם, בבחינת (ישעיה יב, ג): "ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה" ותרגומו: 'ותקבלון אולפן חדת' וכו'.

וזה שכתוב בזהר הקדוש (תקוני־זהר תקון כ, כא; מג.): ובגלותא קדמאה במטה דילך בזע ימא, ובגלותא בתראה בקנה דאיהו קלמסא בזע ימא דאוריתא. כי הקולמוס שכותב דברי תורה על הספר הוא בבחינת קריעת ים סוף וכנ"ל. ועל־כן אמרו שירה על הים, כי עקר הדבקות והחבור של אותיות התורה על הספר, שזהו בחינת קריעת ים סוף, הוא על־ידי שירה ונגינה, כנ"ל: