# א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1408/64/1/

על־פי התורה המתחלת: "יברכנו אלקים וייראו אותו כל אפסי ארץ" (בסימן עה), עין שם כל התורה.

והכלל, שדבורי תורה ותפלה הם בחינת העלאת מין־נוקבין, שעל־ידי־זה נעשה שלום, דהינו שמעלין כל הניצוצות שנפלו ומחברין אותם יחד, שזהו בחינת שלום, ובוראין מהם עולמות חדשים. וקדם שמעלין הניצוצות אזי הניצוצות הם בחינת דמים, אזי הם בבחינת (בראשית לב, לב): "צולע על ירכו", בחינת פגם הרגלין, ששם עקר אחיזת הקלפות שנאחזין בהניצוצות שנפלו, על־כן צריכין להעלות הניצוצות להכניסם בתוך הדבור, שיהיה נעשה מהדמים דבור הקדשה של תורה ותפלה, ואז מעלין בחינת העלאת מין־נוקבין, שעל־ידי־זה עולין ומתחברין הניצוצות ונעשה שלום וחבור ביניהם, ואז נתתקן פגם הרגלין, בבחינת (בראשית ב, כב): "ויבן את הצלע" וכו'.

וצריכין לדבר בתורה ותפלה עד שיבטל הגוף לגמרי, שיהיה הגוף בטל ואפס, ואז נתבטלין כל הארציות וזוכין לשלום. כי עקר המחלקת והנצחון הוא מהדמים שעדין לא עבד בהם את השם־יתברך, כי צריך האדם לעסק כל־כך בעבודתו אותו יתברך, עד שיזכה שיעבד את השם־יתברך בכל טפי דמים שיש בו, ולא יהיה נשאר בו טפת דם שלא עבד בה את השם־יתברך, הינו בחינה הנ"ל, שצריכין לדבר בתורה ותפלה כל כך עד שיתבטל הגוף לגמרי. כי חיות הגוף הם הם הדמים, וצריכין להכניס כל החיות של כל הדמים לתוך דבורי תורה ותפלה, עד שיהיו נכללין כל הדמים עם החיות שבהם בתוך תורה ותפלה עד שיתבטל הגוף לגמרי כנ"ל, ואז זוכה לשלום כנ"ל.

ולבטל הגוף לגמרי זוכין על־ידי יראה וכו', וזהו בחינת (תהלים סז, ח): "וייראו אותו כל אפסי ארץ", שעל־ידי היראה נתבטלין כל הארציות כאין וכאפס, ואז זוכה לשלום, בחינת (שם): "יברכנו אלקים", כי 'לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה אלא השלום' (עקצין ג, יב), עין שם. כי כל הנ"ל מבאר שם מתוך התורה הנ"ל, אף־על־פי שיש דברים שכתבתי כאן שאינם מבארים שם כך בפרוש, אבל באמת כל דברי נכללין שם.