# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1408/64/3/

ובשביל זה נקרא 'בית הכנסת', כי שם כונסין ומחברין יחד כל הניצוצות הקדושים ועושין שלום ביניהם, על־ידי העלאת מין־נוקבין שעולה שם תמיד על־ידי דבורי תורה ותפלה כנ"ל. וזה בחינת (תהלים קמז, ב): "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס", "ירושלים" הוא בחינת קדשת הבית־ כנסת, כי כל הבתי־כנסיות מקבלין קדשתם מירושלים ששם מקום הבית־המקדש, שמשם עקר קדשת הבית הכנסת שנקרא 'מקדש מעט' כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מגלה כט.). ועל שם זה נקרא 'ירושלים', על שם 'יראה - שלום', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה נו, י). כי זה עקר הקדשה של הבית־המקדש ובית־ הכנסת, כי על־ידי היראה נתבטלין הארציות, ועולין כל הניצוצות ועושין שלום ביניהם וחוזרים לקדשתם, נמצא, שעקר הקדשה הוא בבחינת 'יראה - שלום' כנ"ל, ועל־כן מקום שהבית־המקדש עומד שם שהוא תכלית הקדשה של כל הקדשות, נקרא על שם זה 'ירושלים', על שם 'יראה - שלום', שמשם עקר הקדשה כנ"ל.

כי עקר קדשת כל הדברים הוא כפי עלית וברור הניצוצות שמבררין שם, דהינו שמבטלין שם כל הקלפות שהם בחינת ארציות, ומגלין הקדשה שיש שם, שהם הניצוצות שהיו מפזרין שם על־ידי הקלפות הנאחזין בהם, ועכשו כשנתבטלין הקלפה והארציות הם מתחברין יחד בבחינת שלום ומתגלה קדשתם, כי הניצוצות הם קדש, כי ממקום קדשה יהלכו. נמצא, שעקר קדשת כל הדברים הוא בבחינת 'ירושלים', בחינת 'יראה - שלום', כי על־ידי היראה עקר בטול הארציות, שעל־ידי־זה נעשה שלום בין הניצוצות, שזה עקר הקדשה של הבית־המקדש ובית הכנסת ושל כל הדברים שבקדשה וכנ"ל.

וזהו בחינת: בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס - "יכנס" זה בחינת בית הכנסת, שהוא בחינת בית־המקדש כנ"ל, ששם מתכנסין כל הניצוצות שהם בחינת 'נדחי ישראל', כידוע, ומתחברים יחד בבחינת שלום, שזהו בחינת ירושלים, שזהו עקר קדשת הבית הכנסת וכו' כנ"ל.

וזה שכתוב (יחזקאל יא, טז): כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט, ודרשו רבותינו ז"ל (מגלה כט.): 'אלו בתי כנסיות' וכו'. ועתה מחבר הפסוק היטב היטב סופו לראשו, הינו, כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות - שזהו בחינת פזור הניצוצות שנתפזרו לשם, כידוע, ועל־כן סים הפסוק: ואהי להם למקדש מעט - 'אלו בתי כנסיות' וכו', כי על־ידי בתי כנסיות ובתי מדרשות שעוסקין שם בתורה ותפלה, על־ידי־זה מתכנסין ומתחברין שם הניצוצות כנ"ל, בבחינת "נדחי ישראל יכנס" כנ"ל, נמצא, שה'מקדש מעט', דהינו בית הכנסת וכו', הוא התקון והרפואה של הפזור של ישראל שהפיצם בגוים וכו', ובזה מקשר ומחבר יפה הפסוק "כי הפיצותים" הנ"ל מראשו לסופו כנ"ל.