# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1408/64/4/

ועל־כן חששו רבותינו ז"ל ביותר על השלום בבית הכנסת, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (גטין נט.) שתקנו בבית הכנסת: 'כהן קורא ראשון וכו' מפני דרכי שלום, כי היכי דלא ליתי לאינצויי'. כי עקר קדשת הבית־הכנסת הוא בבחינת שלום, שזהו עקר בחינת עלית הניצוצות שעולין משם על־ידי דבורי תפלה ותורה, שעקר תקונם כשמתחברים יחד בבחינת שלום, כמבאר היטב בהתורה הנ"ל, עין שם, שעקר הוא השלום. ומחמת שבבית הכנסת עוסקין ביותר להעלות הניצוצות על־ידי שדוברים שם תמיד דבורים קדושים, על־כן צריכין לזהר שם ביותר ויותר ממחלקת, חס ושלום, כי המחלקת בבית הכנסת ובבית המדרש פוגם מאד מאד. כי באמת בכל מקום שנאוי המחלקת מאד, כאשר הפליגו רבותינו ז"ל בגדל אסור המחלקת, רחמנא לצלן, אבל ביותר ויותר צריכין לזהר ממחלקת, חס ושלום, בבית הכנסת ששם עוסקין תמיד לתקן הניצוצות שעקר תקונם כשיש שלום, שאז יכולין הניצוצות להתחבר בבחינת שלום, שזהו עקר תקונם כנ"ל. אבל כשמעוררין מחלקת שם, חס ושלום, מקלקלין מאד מאד, כי יכולין לקלקל, חס ושלום, כל התקונים והקדשות הנעשין בבית הכנסת ובבית המדרש, כי עקר תקונם בבחינת שלום דיקא, כנ"ל.