# י

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1408/65/10/

וזה בחינת (סכה ב.): 'סכה דירת עראי בעינן'. כי סכה בחינת חסד חנם הנ"ל, כי סכה בחינת חסדים רבים וגדולים מאד שנמשכין אז, כידוע (פרי עץ חיים סכות פרק א), וכמובא בדבריו ז"ל (בסימן מח), הינו כי אז אנו ממשיכין בחינת הדרך לארץ־ ישראל, בחינת החסד חנם הנ"ל שמקים העולם בעת שבטלים מהתורה. ועל־כן מקריבין בסכות שבעים פרים כנגד השבעים אמות (סכה נה:), כדי לתן להם איזה חיות מה שמכרח לתן להם בצמצום, שזה החיות נמשך על־ידי חסד חנם הנ"ל שהוא בחינת סכה. ועל־כן הסכה היא דירת עראי, כי זה החיות הוא בבחינת עראי, כנ"ל.

כי אז בסכות עוסקין לגמר את התורה ולחזר ולהתחילה בשמיני עצרת, ואין רוצין להפסיק כלל בין הגמר וההתחלה, להראות שצריכין תמיד לעסק בתורה, כמו שכתוב (יהושע א, ח): "והגית בו יומם ולילה". אבל אם כן מהיכן יקבלו חיות כל הרחוקים מהתורה, מכל שכן אמות העולם שרחוקים בתכלית, וגם כי אי אפשר לבלי להתבטל כלל כנ"ל, על־כן חמל עלינו השם־יתברך ונתן לנו מצות סכה הקדושה, כדי להמשיך בחינת החסד חנם הנ"ל, כדי להמשיך משם חיות בעת פשיטותו, שעל־ידי־זה מחיין כל הרחוקים מהתורה ואפלו אמות העולם, שעל־ידי־זה בעצמו בחינת השבעים פרים שהיו מקריבין בשביל השבעים אמות, וכנ"ל.