# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1408/65/13/

ועל־כן אסור להשתתף עם העובדי כוכבים, שלא יעבר, חס ושלום, על (שמות כג, יג): "ושם אלהים אחרים לא תזכירו" (שלחן ערוך ארח חיים סימן קנו). כי אף־על־פי שצריכין לעסק במשא ומתן כנ"ל, אבל היא סכנה גדולה, כי אז הוא מלחמה גדולה, מחמת שבזה שעוסקין במשא ומתן עושין דרך לארץ־ישראל על־ידי החסד חנם שממשיכין אז, שהוא חיות וקיום המשא ומתן וכנ"ל. ועל־כן צריכין לזהר מאד לעשות המשא ומתן באמונה, כמו שאמרו (שבת לא.): 'נשאת ונתת באמונה', כי עקר הוא האמונה בהמשא ומתן, כדי להמשיך האמונה הקדושה על עצמו להאמין שהוא יתברך ברא הכל, כמו שכתוב (בראשית א, א): "בראשית ברא אלקים" וכו' - 'וברצונו וכו' וברצונו' וכנ"ל. ועל־כן צריכין לקשר את עצמו לצדיקי אמת שהם מחיין ומקימין כל הבעלי משא ומתן ומלאכה כנ"ל, כי הם ממשיכין החסד חנם הנ"ל, שהוא בחינת אמונה, להאמין בהעשרה מאמרות שבהם ברא השם־יתברך את העולם.

ועל־כן צריכין לרחק את עצמו מאד מלעשות שתפות עם עובדי כוכבים, שלא יתגברו, חס ושלום, ויאמרו שהכל שלהם, מחמת שהם מתגרים ומקטרגים תמיד על שרוצים לקדש מקומות החיצונים, שהוא בחינת כבישת ארץ־ ישראל, שהוא בחינת עסקי משא ומתן וכנ"ל, על־כן כשיעשה שתפות והתחברות עמהם, יוכלו, חס ושלום, להתגבר עליו, עד שיעבר חס ושלום על "ושם אלקים אחרים לא תזכירו" - שיתן יניקה חס ושלום לאמונות כוזביות שלהם, שהם מתגרים כנגד האמונה הקדושה, על־כן אסור להשתתף עמהם.

כי בשעת המשא ומתן צריכין להתחזק את עצמו באמונה יתרה - להאמין שהשם־יתברך ברא הכל בכ"ח [עשרים ושמונה] אתון דמעשה בראשית, שהם בחינת העשרה מאמרות, שזהו בחינת מה שהזהירה התורה (דברים ח, יז): שלא לומר, חס ושלום " כחי ועצם ידי עשה לי וכו', וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל ", דהינו משא ומתן, כמו שתרגם אונקלוס: 'למיקני נכסין', 'כח' דיקא, בחינת כ"ח אתון דעובדא דבראשית, שהם בחינת העשרה מאמרות שבהם ברא השם־יתברך את העולם בחסדו, שעל־ידי אמונה זאת עקר קיום המשא ומתן ותקונו, כנ"ל.