# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1408/65/14/

וזה בחינת ראש־השנה, כי בראש־השנה נברא העולם (ראש השנה י:), על־כן אז אנו עוסקין לעשות דרך כבושה לארץ־ ישראל, שכל תקותנו לשוב לשם בקרוב, כי עקר התגלות קדשת ארץ־ישראל הוא בראש־השנה, כמו שכתוב (דברים יא, יב): "תמיד עיני ה' אלהיך בה מרשית השנה" וכו'. כי עקר הדרך לארץ־ישראל הוא על־ידי שממשיכין החסד חנם שבו נברא העולם כנ"ל, וזה נעשה בראש־השנה, כי 'זה היום תחלת מעשיך' (בתפלת מוסף לראש השנה), כי אז נברא העולם בחסדו בעשרה מאמרות, ועל־כן אז אנו מגלין מלכותו עלינו, כי הוא הבורא הכל בשבילנו, הוא המנהיג הוא השליט ומושל, וברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.

ועל־כן אנו מתפללין אז הרבה על צמיחת קרן משיח, כמו שאומרים: 'שמחה לארצך וששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדך'. כי עקר התקוה לשוב לארצנו על־ידי משיח צדקנו, הוא על־ידי קדשת ראש־השנה שבו נברא העולם בחסדו חנם, ובו נתגלה בכל שנה ושנה על־ידי ישראל עם קדוש שהוא יתברך בראה, ומאחר שאנו מגלין זאת בודאי הכל שיך לנו, רק ברצונו נתנה להם מטעם הכמוס עמו יתברך, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו, כי בכל ראש־השנה וראש־השנה הוא נוטלה מהם ונותנה לנו. כי בכל ראש־השנה וראש־השנה נכנע ונופל הקלפות וממשלת העכו"ם על ארץ־ישראל ונתגלה ונמשך קדשת ארץ־ישראל לנו, עד שנזכה שיכמרו רחמיו ויכניע ויבטל אותם לגמרי, וישוב ויתן הארץ לנו במהרה בימינו.