# יח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1408/65/18/

וזה בחינת השנה והדורמיטא המובא בכתבים (פרי־עץ־חיים, ראש השנה פרק א) ובזהר הקדוש (ויגש רז:) שנעשה בראש־השנה, 'דאפיל דורמיטא' וכו'. כי שנה הוא בחינת הסתלקות המחין, הינו שאז צריכין להתחיל לשוב בתשובה שהוא על־ידי החסד חנם שבו נברא העולם ונתקים קדם מתן תורה, שממשיך הצדיק על־ידי פשיטותו דיקא, וזהו בחינת שנה, הסתלקות המחין, בחינת קיום העולם קדם מתן תורה, כי עקר המחין הם חכמות התורה, אבל אז צריכין לשוב על כל מה שעברנו על התורה, וזה על־ידי שהצדיק מסלק מחו בכונה ומתנהג בפשיטות, כדי להמשיך החסד הנ"ל שמקים העולם הרחוקים מהתורה וכו' כנ"ל. ואחר־כך על־ידי השופר הוא התעוררות השנה, ואז חוזרין ונמשכין המחין, שהם בחינת קבלת התורה, שהוא המחין שחוזרין ונמשכין על־ידי השופר שבו נתנה התורה, ואז נמתקין ונתבטלין כל הדינים לגמרי, ואז עקר תקון התשובה בשלמות. כי עקר קיום העולם הוא על־ידי התורה, רק שהצדיק מבטל עצמו איזה שעה ומתנהג בפשיטות, ואז ממשיך החסד חנם הנ"ל שהיה מקים העולם קדם מתן תורה, ועל־ידי־זה מחיה כל הרחוקים ומכניס בהם הרהורי תשובה על־ידי המשכת הפשיטות ותמימות בעולם, אבל זה החיות והקיום הוא רק לפי שעה, ועקר החיות והקיום של כל העולם הוא רק על־ידי התורה שחוזר הצדיק וממשיך אחר שהיה בטל איזה שעה, בבחינת 'בטולה של תורה זהו קיומה' (מנחות צט:), ואז עקר קיום העולם בשלמות. וזהו בחינת השנה והתעוררות השנה על־ידי השופר שנעשה בראש־השנה שהוא יום ראשון לעשרת ימי תשובה וכנ"ל.