# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1408/65/19/

וזה בחינת (במדבר כט, א): "יום תרועה יהיה לכם", ו'כל תרועה - פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה' (ראש השנה לד.). 'תרועה' בחינת התורה שנתנה בקול שופר, כי 'תרועה' אותיות: 'תורה ע'', בחינת 'שבעים פנים לתורה' כמובא. ו'כל תרועה - פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה', זה מרמז על בחינה הנ"ל, שעקר קבלת התורה הוא על־ידי התמימות והפשיטות כנ"ל, בבחינת: 'בטולה של תורה זהו קיומה', בחינת (סוטה כא:): 'אין התורה מתקימת אלא במי שמשים עצמו כאינו יודע', כאשר ראינו זאת בעינינו מאדמו"ר ז"ל כמה פעמים, שבכל פעם היה אומר שעתה אינו יודע כלל, וכמה פעמים נשבע על זה שעתה אינו יודע כלל, ואחר־כך תוך כדי דבור פתח פיו הקדוש וגלה מה שגלה; וכן היה המעשה בזאת התורה בעצמה שאנו עוסקין בה עתה [כמבאר בהשיחות שלאחר הספורי מעשיות (שיחות הר"ן סימן קנג)], ואחר שגלה מה שגלה ונודע לו מה שנודע לו, חזר ואמר שאינו יודע כלל. וכן היה פעמים אין מספר.

וזה בחינת 'פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה' של התרועה שהוא עקר קול שופר, כמו שכתוב: "יום תרועה" וכו'. כי 'תרועה' בחינת התורה, בחינת השבעים פנים לתורה, שאי אפשר לגלותם בעולם כי אם על־ידי בחינת הפשיטות הנ"ל לפניה ולאחריה, כנ"ל. וכן עושין כמה פעמים בראש־השנה, כי בכל פעם שצריכין לתקע 'תרועה' שהיא המשכת איזה פנים מהשבעים פנים לתורה, צריכין לתקע פשוטה לפניה ולאחריה להמשיך החסד חנם הנ"ל שהוא בחינת התורה הנעלמת, ומשם ממשיכין התורה מהעלם אל הגלוי, וכנ"ל.