# כה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1408/65/25/

וזה בחינת סכות, שאז נמשכין כל החסדים כידוע בכונות (סכות, דרוש ג'), דהינו בחינת חסד חנם הנ"ל שהתחלנו להמשיכו בראש־השנה שאז נברא העולם כנ"ל, ועתה בסכות נמשכין ונתגלין כל החסדים על־ידי־זה. כי בראש־השנה עדין היו החסדים בהעלם גדול, מחמת שעדין לא נתגלה מלכותו, וכל עבודת הצדיקים וישראל אז הוא לגלות מלכותו, להודיע לכל באי עולם כי הוא יתברך ברא את העולם בחסדו, ועוסקין בזה מראש־השנה ועד יום כפור. וכל מה שמגלין יותר בחינה זאת - כמו כן נתגלה ביותר קדשת ארץ ישראל, כי עקר התגלות קדשת ארץ־ישראל הוא, כפי מה שמגלין יותר לכל באי עולם שהשם־יתברך ברא את העולם וכו' כנ"ל. וכמו כן נתגלין החסדים ביותר, כי כל מה שנתגלה יותר שהשם־יתברך ברא את העולם והוא מלך ומושל ושליט בעולם, כמו כן נתגלה ביותר החסד שבו ברא את העולם.

ביום הכפורים כבר נשלם ונגמר בחינה זאת, ועל־כן אז נגמרו התגלות כל העשר קדשות שבארץ ישראל, ועל־כן נכנס אז הכהן גדול לפני ולפנים, שהוא תכלית הקדשה העליונה של העשר קדשות שבארץ ישראל, כמו שאמרו במשנה (כלים א, ו): 'עשר קדשות וכו', לפני ולפנים מקדש ממנו' וכו'. ועל־כן אז נתגלה ונמשך החסד חנם הנ"ל בהתגלות גדול, ואז מתחילין כל החסדים להתמשך בהתגלות גדול, שזהו בחינת סכות, כמובא בכונות.

כי סכה הוא בחינת קדשת ארץ־ישראל וירושלים שנקרא 'סכת שלם'. ועל־כן הסכה נעשית מפסלת גורן ויקב דיקא (סכה יא:), כי הפסולת הוא בחינת הנהגת הפשיטות של הצדיק האמת, שהוא בחינת פסולת כנגד עבודתו הפנימיות בתורה ותפלה, כמובן במקום אחר (בסימן פא). כי עקר הסכה, שהוא בחינת התגלות החסד הנ"ל, שהוא בחינת התגלות קדשת ארץ ישראל, הוא על־ידי הנהגת הפשיטות שלו, שהוא בחינת 'פסולת גרן ויקב' שממנו דיקא נעשה סכך הסכה, וכנ"ל.

כי בראש־השנה ויום כפור וכל עשרת ימי תשובה המשכנו קדשת ארץ־ ישראל, שהוא בחינת עשר קדשות, כנגד 'עשרת ימי תשובה', ועכשו בסכות אנו מגלין גדל כח ישראל, שלא די שאנו יכולין לכבש ארץ־ ישראל, שזהו בחינת ראש־השנה ויום כפור כנ"ל, אף גם אנו יכולין לקדש כל המקומות בחוץ לארץ בקדשת ארץ־ ישראל, על־ידי שאנו מגלין שהוא יתברך ברא את העולם, כמבאר לעיל (באות ב'). וזהו בחינת סכות, שהשם־יתברך זכה אותנו שכל אחד מישראל ישב בסכה שהוא צלא קדישא, 'צלא דמהימנותא', שהוא בחינת קדשת ארץ־ישראל כנ"ל, הינו שאנו יכולין להמשיך קדשת ארץ־ישראל אפלו בחוץ לארץ, וכל אחד מישראל יכול לקדש מקומות החיצונים בקדשת ארץ־ישראל, שהוא בחינת 'סכת שלם', על־ידי אמונתו השלמה שזכה בראש־השנה ויום הכפורים, לידע ולהודיע שהוא היוצר, הוא הבורא, שעל־ידי־זה יכולין להמשיך קדשת ארץ־ ישראל אפלו בחוץ לארץ, כנ"ל.