# כז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1408/65/27/

וזה בחינת שמיני עצרת ושמחת תורה, שאז מסימין התורה וחוזרין ומתחילין אותה, כי אז הוא גמר התקון שהתחיל בראש־השנה, כידוע בכונות (פרי־עץ־חיים שער הלולב פרק ח'). הינו כי עקר התקון הוא להמשיך קדשת ארץ ישראל, ששם עקר התגלות מלכותו יתברך, שבזה אנו עוסקין מראש־השנה עד שמיני עצרת, והכל בכח הצדיק האמת שהוא איש פשוט לגמרי, שממשיך החסד חנם שבו נברא ונתקים העולם קדם מתן תורה, שבזה מחיה כל הפשוטים שבעולם וכו' כנ"ל. וזהו בחינת מה שמסימין התורה וחוזרין ומתחילין אותה ביום האחרון של חג שהוא שמיני עצרת ושמחת תורה, כי בזה ממשיכין כח הצדיק הנ"ל שהולך בדרך זה תמיד, שבכל פעם שבא להשגה שלמה גבוה מאד - אינו מסתפק בזה כלל, רק הוא מתחיל מיד לחזר ולחפש ולבקש אחר השגה הגבוה יותר ויותר, ואזי עושה עצמו כאינו יודע כלל ומסלק דעתו לגמרי, ונעשה איש פשוט גמור [שקורין פראסטיק], כאלו לא התחיל מעולם להשיג כלל, עד שאינו יכול להחיות את עצמו בשום דבר כי אם בחסד חנם שהיה מקים העולם קדם מתן תורה, שהוא הדרך לארץ־ישראל וכנ"ל.

וזהו בחינת סיום התורה בשמחת תורה וחוזרין ומתחילין אותה מיד, כי סיום התורה זה בחינת שלמות הדעת וההשגה שמשיג הצדיק, כי כל הדעת וההשגות כלולים בהתורה, וכשמסימין התורה - זהו בחינת שלמות ההשגה, שהוא בחינת כלל התורה, וכמו שמסימין התורה בעצם שלמות השגת משה רבינו, שהוא בחינת הצדיק האמת, כי מסימין בעצם השגתו, כמו שכתוב (דברים לד, י): "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים לכל האתות והמופתים וכו' ולכל היד החזקה" וכו' - 'שקבל את הלוחות בידיו', כמו שפרש רש"י שם. ואחר שמסימין חוזרין ומתחילין (בראשית א, א): "בראשית ברא אלקים" וכו', וזה בחינת הדרך הקדש של צדיקי אמת שהם בחינת משה, שאף־על־פי שבא להשגה שלמה גבוה מאד, שהוא בחינת סיום התורה, בחינת כלל התורה, אף־על־פי־כן אינו מסתפק בזה, ותכף ומיד הוא מתחיל מחדש כאלו לא התחיל לקבל את התורה כלל, רק הוא מחיה את עצמו בבחינת קיום העולם קדם מתן תורה, שהוא בחינת החסד חנם שבו נברא העולם, שהוא הדרך לארץ־ישראל כנ"ל, שזהו בחינת התחלת התורה שהוא "בראשית ברא" וכו', שמדבר מתחלת בריאת העולם קדם מתן תורה, שנברא בחסדו לבד, שזהו בחינת הדרך לארץ ישראל, כמו שפרש רש"י על פסוק "בראשית": 'שלא היה צריך להתחיל את התורה מבראשית, אלא משום שלא יאמרו לסטים אתם שכבשתם ארץ־ישראל' וכו' וכנ"ל.