# כח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1408/65/28/

וזהו בחינת הסמיכות: "לעיני כל ישראל" - "בראשית", כי רש"י פרש על "לעיני כל ישראל", שהוא מה שנשאו לבו לשבר את הלוחות לעיני כל ישראל, והשם־יתברך הודה לדבריו וכו', עין שם. ובאמת שבירת הלוחות הוא פליאה גדולה, ואם ישראל חטאו מה שחטאו, מה ענין לשבר לוחות קדושות כאלה? ומה ענין התקון בזה עד שהשם־ יתברך שבחו כל כך ואמר לו: 'יישר כחך ששברת', והתורה מסימת שבח משה בזה ששבר הלוחות לעיניהם שזהו בחינת "לעיני כל ישראל" כנ"ל, שנראה שעשה בזה תקון נפלא ודבר גדול מאד,

ולכאורה יתפלא ה אדם, מה ענין התקון הזה? אך על־פי הנ"ל אפשר למצא איזה רמז בזה. כי שבירת הלוחות והאותיות פרחו למעלה, זהו בחינת שמשה רבנו כשראה שישראל חטאו ופגמו כל כך, והקטרוג גדול כל כך על שזה סמוך שקבלנו את התורה באותות נוראות כאלה, בקולות וברקים וכו' וכו', ובתוך חפתם קלקלו כל־כך, וכמו שהפליגו רבותינו ז"ל בזה ואמרו: 'עלובה כלה שזנתה בתוך חפתה' וכו' (שבת פח:), על־כן התחכם משה רבנו וסלק השגתו לגמרי, כאלו לא קבל את התורה כלל, שזהו בחינת שבירת לוחות, ששבר את הלוחות בידיו עד שנסתלקו אותיות התורה למעלה, שזהו בחינת הסתלקות השגת התורה, ובזה הוריד את עצמו משה רבנו לבחינת פשיטות לגמרי, כאלו הוא איש פשוט ממש שאינו יודע שום השגה כלל וכאלו לא קבל את התורה כלל, ומאחר שנעשה איש פשוט החיה את עצמו רק בהחסד חנם שהיה מקים את העולם קדם מתן תורה, ובזה החיה וקים את כל ישראל וכל העולם התלוי בהם, על־ידי החסד חנם הזה שיש לו כח לקים העולם אפילו בעת שחוטאים לפניו מאד, רחמנא לצלן, והכל על־ידי כח הצדיק האמת בחינת משה, שמסלק השגתו, ועושה את עצמו כאלו הוא איש פשוט ממש, שזהו בחינת שבירת לוחות שהוא בחינת הסתלקות ההשגה כנ"ל.

כי כשהצדיק מסלק השגתו ונעשה איש פשוט זהו בחינת שכחה - שמשכח מעצמו ההשגה הראשונה בכונה ומסלקה מדעתו כאלו לא השיג כלל, והכל כדי שיבוא להשגה גבוה יותר, ובזה מחיה כל הפשוטים וכל הנופלים שבעולם וכנ"ל. וזהו בחינת שבירת לוחות שהוא בחינת שכחה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ערובין נד.): 'אלמלא לא נשתברו הלוחות לא היתה השכחה בעולם', וכמו ששמענו מפי אדמו"ר ז"ל שיחה נפלאה בענין זה (שיחות הר"ן סימן כו): שמצד זה השכחה הוא מעלה גדולה אצלו וכו', עין שם. ועל־כן עשה משה תקון גדול על־ידי שבירת הלוחות, שהוא בחינת הסתלקות הדעת, בבחינת שכחה, דהינו שסלק השגתו כאלו לא קבל את התורה כלל רק הוא איש פשוט לגמרי, ומקבל חיות רק מקיום העולם קדם מתן תורה שהוא בחינת חסד חנם, ובזה היה מחיה ומקים כל ישראל אף־על־פי שחטאו ועשו מה שעשו, כי על־ידי החסד חנם שממשיך הצדיק על־ידי פשיטותו דיקא, על־ ידי־זה דיקא מחיה את כל הפשוטים וכל החוטאים וכל הנופלים שבעולם, וכמובן ומבאר בהתורה הנ"ל.

ועל־ פי זה מחבר ומקשר היטב סיום התורה בהתחלתה, שהוא "לעיני כל ישראל - בראשית" וכו', כי "לעיני כל ישראל" זהו בחינת שבירת לוחות שהוא הסתלקות המחין, שמסלק הצדיק מעצמו המחין בכל פעם ונעשה איש פשוט, שאז מחיה את עצמו בהחסד חנם שבו נברא העולם וכו' כנ"ל, שזהו בחינת "בראשית ברא אלקים" וכו', כי בריאת העולם היה בחסד חנם, שזהו הדרך לארץ ישראל, כמו שפרש רש"י שם, וכנ"ל.