# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1408/65/3/

וזהו גדל המעלה והזכות המפלג של הזוכים לעסק בבנין בתי כנסיות ובתי מדרשות לשם שמים, כי אנו צריכין גם עתה להמשיך הדרך לארץ ישראל, כי על זה אנו מצפים ומחכים בכל יום שנזכה לשוב לארצנו בקרוב. ועל־כן אנו צריכים להשתדל מאד לעשות דרך לארץ ישראל. ועל־ידי־זה שבונין בית הכנסת או בית המדרש ומקדשין מקום חל בקדשת בית הכנסת, על־ידי־זה ממשיכין בחינת הדרך לכבש ארץ־ישראל כנ"ל, כי כשמקדשין מקום חל ועושין ממנו בית הכנסת, בזה ממשיכין בחינת "כח מעשיו" הנ"ל, שמראין שהכל שלנו וברצונו וכו', שעל־ידי־זה אנו יכולין לקדש המקום בקדשת בית הכנסת, וזהו בעצמו הדרך לארץ־ישראל, כנ"ל.

ועתה מה נמלצו לחך דברי הפסוק (יחזקאל יא, טז): כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט; ודרשו רבותינו ז"ל (מגלה כט.): 'אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות', הינו כנ"ל, כי הבתי כנסיות שהם 'מקדש מעט', הם הם עקר התקון והנחמה על צרות הגלות, אשר גלינו מארצנו אשר הפיץ אותנו בגוים ובארצות, כי על־ידי ה'מקדש מעט' שהם הבתי כנסיות, על־ידי־זה נזכה לשוב לארצנו, כי על־ידי־זה עושין דרך לכבש ארץ־ישראל כנ"ל. וזהו כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט - שהם הבתי כנסיות שהם התקון והנחמה על אשר הפיצותים וכו', כי על־ידי ה'מקדש מעט', שהם הבתי כנסיות, נשוב לארץ־ ישראל, כנ"ל.