# י

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1408/66/10/

וכל זה מרמז בדברי רבותינו ז"ל (שבת יא.) שאמרו שאסור להגביה ביתו מבית הכנסת, כי הבית של כל אחד - זה בחינת כבוד, כי עקר הכבוד הוא בחינת ביתו של אדם, כמו שכתוב (תהלים מט, יז):

1) פ"מ. "ראשי תיבות פ'ריי מ'ויערער, שרוצים לבנות כמגדל ובית למרוד בעל מלכות שמים וליצא ממנו לעשות תאוות לבבם הרע, כי עבדא בהפקירא ניחא ליה, ימח שמם וזכרם" (כתב יד רבי שלמה ווקסלר זצ"ל). והם הכת הנודעת בעולם - בשם 'הבונים החפשיים', ה' ישמרנו מהם.

"כי ירבה כבוד ביתו", וכמו שכתוב (ישעיה מד, יג): "כתפארת אדם לשבת בית". הינו שאסור להגביה ביתו שהוא בחינת כבודו - להגביהו יותר מהבית הכנסת, שירצה, חס ושלום, להגביה כבודו על כבוד הבית הכנסת, עד שכל כונתו בעסקו בבנין הבית הכנסת ובקיומו הוא בשביל כבוד עצמו כנ"ל, כי אז הוא בבחינת בוני המגדל וכו' כנ"ל, כי צריך להגביה רק את הבית הכנסת שיהיה גבה מכל הבתים שבעיר, למסר כל הכבוד להבית הכנסת, ולבטל כל כבודו נגד הבית הכנסת ובית המדרש, כי עקר תקון הבית הכנסת ובית המדרש הוא על־ידי רבוי כבוד השם־ יתברך, שנתרבה על־ידי קבוץ כל הנפשות וכו', שעל־ידי־זה זוכין לאמונת חדוש העולם ולבטל ולעקר דעות בוני המגדל, שזה עקר קדשת ישראל, וכנ"ל.