# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1408/66/12/

וזה בחינת מלאכת המשכן, כי המשכן הוא בחינת הבית־המקדש, כמו שכתוב (שמות כה, ח): "ועשו לי מקדש" וכו', שהוא בית התפלה, כמו שכתוב (ישעיה נו, ז): "והביאותים וכו' כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים", שנבנה על־ידי קבוץ נפשות ישראל על־ידי תוספות השכנים, כמובן בהתורה הנ"ל שמביא זה הפסוק: "ושמחתים בבית תפלתי עולתיהם וזבחיהם", שהתפלה בתוספות שכנים הנ"ל היא בחינת קרבנות שמכפרין וכו', עין שם. וכבר מבאר (באות ב'): שהתפלה בתוספות שכנים וכו' הוא בבחינת התפלה־בבחינת־דין של הבעל כח, כי הכל אחד ותלוי זה בזה, כי על־ידי עצם כחו של הבעל כח הנ"ל שמתפלל תפלה־בבחינת־דין, שהיא בחינת מטה עז שעומדת להסטרא אחרא בבית הבליעה שלה עד שמכרחת להקיא ולהוציא כל חיותה, כל הדעת וכו', עד שנעשין גם גרים וכו', על־ידי־זה בעצמו נתרבין השכנים אל בית התפלה הרבה מאד, שהם אלו הרחוקים מאד שהיו נבלעים בתוך הסטרא אחרא, ועכשו על־ידי עצם כחו של הבעל כח הנ"ל הוציאם משם ונעשו בעלי תשובה וגרים, ואזי הם באים ומתקרבים להשם־יתברך שהעקר על־ידי תפלה, ועל־כן על־ידי־זה נתוספים שכנים רבים אל בית התפלה, שעל־ידי־זה נתרבין הבתים עד אין חקר וכו', כמו שכתוב שם.

וכל זה הוא בחינת מעשה המשכן, שנבנה אחר המעשה הרע מאד שעשו את העגל אחר מתן תורה בעת שהיה משה במרום לקבל כל התורה, שכל זה היה על־ידי הערב רב, שנתחבר אליהם כל אותם שהיה טינא בלבם על משה, שכל אלו הם בחינת נביאי השקר, בחינת מנחשים וקוסמים, כי ידוע, שעשו את העגל על־ידי נחושים וכשפים רבים, כמובא בדברי רבותינו ז"ל (זהר כי תשא קצב:), שאלו המנחשים וכו' הם כנגד בחינת משה שממשיך התורה כדי להאיר ולגלות אמונת חדוש העולם וכו', כמו שכתוב שם. כי הם ההפך מזה, אשר על־כן צריכין לחפש ולבקש מאד את הצדיק האמת בכל דור ודור, שהוא בחינת משה וכו', כמו שכתוב שם (באות ח').

כי עקר קבלת התורה המשיך משה רבנו על־ידי בחינה הנ"ל, שעל־ידי־זה היה יציאת מצרים וקריעת ים סוף, שהוא על־ידי התפלה־בבחינת־ דין, שהוא בחינת מטה עז, שעל־ידי־זה עשה כל המופתים, בחינת: " ויפלל " - ו' השלך ל' פני פ' רעה י' הי ל' תנין" וכו', ועל־ידי־זה היה קריעת ים סוף, בחינת (תהלים עד, יג): "אתה פוררת בעזך ים" וכו', כמו שכתוב שם (באות ג'), ועל־ידי־זה שמע יתרו ונתגיר וכו', כמו שכתוב שם.

ועל־ידי־זה היה קבלת התורה על־ידי רבוי הכבוד שנתרבה על־ידי יתרו שנתגיר, כי 'כדין אסתליק ואתיקר שמא דקדשא בריך הוא עלא ותתא' וכו' (אז התעלה והתכבד שמו של הקדוש ברוך הוא למעלה ולמטה) (זהר יתרו דף סט.). ועל־כן כל פרשיות מתן תורה כתובים בסדר 'יתרו', כי על־ידו היה עקר קבלת התורה כנ"ל. ועקר קבלת התורה היה לגלות אמונת חדוש העולם, כמו שכתוב שם בהתורה הנ"ל (ח').

אבל זה ידוע, כי "את זה לעמת זה עשה האלקים" (קהלת ז, יב), והכל בשביל הבחירה שיש לה כח גדול מאד, על־כן תכף התגבר בהם הנחש הקדמוני ונתלבש בהערב רב ובהחולקים על משה, והסית והדיח אותם בעת שהיה משה במרום לקבל שאר כל התורה, עד שהביאם למעשה העגל שהוא עבודה־ זרה וכפירות, שהם הפך אמונת חדוש העולם. כי עקר כל העבודות זרות של דורות הקודמים והכפירות והאפיקורסות של דורות אלו, הם על־ידי פגם אמונת חדוש העולם, כמובן למשכיל, שעל־ידי פגם זה באים לכל מיני טעותים. ומחמת שאמונת החדוש אי אפשר כי אם על־ידי ברור המדמה, שמתברר על־ידי רוח נבואה דיקא, שעקרו הוא קבלת התורה, כמו שכתוב שם, על־כן אז דיקא התגרה הבעל דבר למרד במשה ולמשך אחרי נביאי השקר שהם בחינת הערב רב וכו' כנ"ל, עד שעשו מעשה הנ"ל.

וזה בחינת (תהלים קו, כ): "וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב" - הינו שרצו להגביר בחינת מזונא דגופא שהוא בחינת 'שור אכל עשב', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מדרש תהלים פרק קו): 'אין לך משקץ כמו שור אוכל עשב', כי כמו שעל־ידי קבלת התורה שעל־ידי־זה מתברר המדמה עד שזוכין לאמונת חדוש העולם וכו' וכו', על־ידי־זה נכנע מזונא דגופא ומתגבר מזונא דנשמתא, בחינת ריח, כמו שכתוב שם במאמר הנ"ל, כמו כן להפך, על־ידי בחינת הערב רב שעשו עבודה־זרה הפך האמונה, על־ידי־זה מתגבר מזונא דגופא שהוא בחינת "תבנית שור אכל עשב" וכנ"ל.