# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1408/66/17/

וזה בחינת (מגלה ג.): 'כהנים בעבודתם ולויים בדוכנן לשירן ולזמרן וישראל במעמדן' - כי 'ישראל במעמדן' היו עוסקין בתורה, שזהו בחינת המשכת רוח נבואה שעל־ידי־זה מתברר המדמה וכו'. וזהו בחינת 'כהנים בעבודתן', שהם עבודת הקרבנות שהוא ברור המדמה כנ"ל. וזהו: 'ולויים בדוכנם לשירן', בחינת שיר הנ"ל שזוכין על־ידי כל הנ"ל, כנ"ל.

ועל־כן היו 'ישראל במעמדם' עוסקים בפרשת בראשית ובפרשת האזינו, כי פרשת בראשית הוא בחינת התגלות אמונת חדוש העולם שמתגלה על־ידי עסק התורה כנ"ל, כי בפרשת בראשית מבאר כל חדוש העולם, שהשם־יתברך ברא הכל יש מאין, כמו שכתוב (בראשית א, א): "בראשית ברא אלקים וכו', ויאמר אלקים יהי אור וכו', ויאמר אלקים תדשא הארץ" וכו', ובפרשת האזינו חוזר ומזכיר את ישראל את כל פעלות ה' ונפלאותיו אשר עשה הכל בשביל ישראל, שבשבילם ברא העולם וכו', כמו שכתוב שם (דברים לב, א): "האזינו השמים וכו', הצור תמים פעלו וכו', זכר ימות עולם" וכו', עד שמסים בחדוש העולם שלעתיד שהוא בעת תחית המתים, כמו שכתוב שם: "ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלקים עמדי אני אמית ואחיה" וכו', שהוא תחית המתים, בחינת חדוש העולם של לעתיד, וכנ"ל.