# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1408/66/19/

ועקר תקון המשכן היה בשביל שילך עמם במדבר, שפרקוהו והעמידוהו בכל פעם, והוא מרמז על החרבן והגלות, שכל קיומנו הוא על־ידי בחינת תקוני המשכן הנ"ל, בבחינת (שמות לח, כא): "אלה פקודי המשכן משכן" - 'משכן בבניניה, משכן בחרבניה', כמו שכתב רבנו ז"ל (בסימן יא, אות ד'), וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (שמות רבה נא, ג): 'למה נקרא שמו משכן? שמתמשכן בעו‍נותיהם של ישראל', הינו שמשה רבנו כשראה עצם התגברות והתגרות הסטרא אחרא כל כך כל כך, על־כן עשה תקון כזה שאיך שיהיה יגמר תמיד את שלו, עד שתבוא הגאלה שלמה שתהיה על־ידו, בבחינת (קהלת א, ט): "מה שהיה הוא שיהיה", הינו שיוכלו ישראל לעורר בכל פעם בחינת התפלה הנ"ל, עד שימשיכו בכחו בכל פעם כל התקונים הנ"ל, עד שיעוררו הריח טוב וכו', שהוא בחינת משיח שיבא על־ידי־זה, כמו שכתוב שם (אות י) על פסוק (בראשית מט, טו): "וירא מנחה כי טוב" וכו' עד "ויהי למס עבד" וכו', עין שם.