# כז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1408/66/27/

וזה שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין סג:) ומובא בשלחן ערוך (ארח חיים סימן קנו סעיף א') ש אסור להשתתף עם העובד כוכבים משום (שמות כג, יג): "ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך" - 'שמא יתחיב לו שבועה' וכו'. כי עקר התגלות האמונה הקדושה בעולם הוא על־ידי הדבור פה, כמו שכתוב (תהלים פט, ב): "אודיע אמונתך בפי", כמו שכתב אדמו"ר ז"ל (בלקוטי תנינא סימן מד): 'האמונה תולה בפה של אדם' וכו', וזה בחינת מה שכתוב שם בתורה הנ"ל על פסוק (תהלים פא, ד): "בכסה ליום חגנו", שכל התארים והשבחים שאנו מתארין ומשבחין אותו הם כפי ברור המדמה, שעל־ידי־זה מתברר האמונה וכו'. כי עקר התגלות האמונה הקדושה הוא על־ידי התארים והשבחים שישראל עוסקים בכל יום, לשבח ולהלל אותו יתברך בפיהם.

אבל את זה לעמת זה, כי יש פה דובר תהפוכות, שהם דברי פיהם של המאמינים באמונות כוזביות, "אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר" (תהלים קמד, יא), וצריך איש הישראלי שלא לתן להם יניקה, כי כל כחם כשחותרים לינק מקדשת ישראל, כידוע, ועל־כן כשאיש הישראלי גורם, חס ושלום, שנשמע "שם אלהים אחרים" אפלו מעובד כוכבים על־ידו - הוא פגם גדול מאד! ועל־כן אסור להשתתף עם עובד כוכבים שלא יעבר על "לא ישמע על פיך" כנ"ל.

כי איש הישראלי צריך להשתדל תמיד להגדיל שם ה' בכל מה שיכול, שזה כל עבודת האדם בזה העולם, שבשביל זה בא לעולם כדי להגדיל שמו יתברך, כידוע. ועל־כן העקר להתחבר ולהתקשר להקבוץ הקדוש של ישראל שעוסקים תמיד להודות ולהלל לשמו הגדול, וכל מה שמתרבים יותר - נתגדל ונתקדש שמו יתברך יותר ויותר, בבחינת (משלי יד, כח): "ברב עם הדרת מלך", כי שמו יתברך משתף בשמנו (ירושלמי תענית, פרק ב, הלכה ו'), וכל אחד מישראל משרשת נפשו בשמו הגדול יתברך, על־כן כל מה שמתרבים נפשות ישראל יותר, שמתקבצים ומגדלים שמו יתברך - נתגדל ונתקדש שמו יתברך יותר ויותר, אבל להפך, כשמשתתף ומתחבר עם העכו"ם "אשר פיהם דבר שוא", כי מזכירים שם אלהים אחרים ואמונות כזביות, הוא גורם, חס ושלום, להתרחק מהקבוץ הקדוש כפי התחברותו עמהם, על־כן אסור להשתתף עמהם, וכנ"ל.