# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1408/66/4/

ועל־כן קדשת בית המדרש חמורה יותר מקדשת בית הכנסת (שם סימן קנג, סעיף א). כי שם בבית המדרש עוסקים בתורה, שזהו בחינת קבלת התורה, שעל־ידי־זה עקר ברור האמונה כנ"ל. וגם בבית הכנסת עוסקים בתורה, כי אומרים שם קריאת־ שמע ופרשת הקרבנות וקדשת 'ובא לציון', שכל זה בחינת עסק התורה שמקימין כל הפשוטים שבישראל בכל יום, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סוטה מט. מנחות צט:). אבל בית המדרש קדוש ביותר, כי שם עוסקים בתורה הרבה בכל יום, ועל־כן קדשתו חמורה יותר.

כי עקר תקון התפלה הנ"ל הוא לזכות לגלות אמונת חדוש העולם, שזה נעשה על־ידי עסק התורה לשמה, שהוא בחינת קבלת התורה שזוכין על־ידי צדיקי אמת שמהם נמשך עקר קדשת הבית הכנסת ובית המדרש, כי הצדיקים עוסקים תמיד בבנין המשכן והבית־המקדש, כמו שכתב אדמו"ר ז"ל במקום אחר (בסימן ב' ובסימן רפב), וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות לג.): 'כל מי שיש בו דעה כאלו נבנה בית־המקדש בימיו', שמשם כל קדשת הבתי כנסיות ובתי מדרשות, בבחינת (יחזקאל יא, טז): "כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט", ודרשו רבותינו ז"ל (מגלה כט.): 'אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות', כי הם מקדש מעט שנמשך קדשתם מהמשכן ובית המקדש שעוסקים הצדיקים בבנינו בכל דור ודור כנ"ל, כי הם ממשיכין בחינת רוח נבואה, שהוא בחינת קבלת התורה, שעל־ידי־זה מתברר האמונה, שזה עקר קדשת הבתי כנסיות ובתי מדרשות, כי עקר כלל הקדשה היא האמונה הקדושה, בבחינת (תהלים פט, ו): "אף אמונתך בקהל קדשים", וכתיב (הושע יב, א): "ועם קדושים נאמן", וכמו שכתוב בהתורה 'חותם בתוך חותם' (בסימן כב).

כי עקר בחינת קבלת התורה הוא במשכן, ששם דבר ה' עם משה, כמו שפרש רש"י (שמות לג, יא) שמיום שהוקם המשכן לא נדבר עמו אלא באהל מועד. וכן בבית המקדש ששם נתבררו כל הלכות התורה, כמו שכתוב (ישעיה ב, ג): "כי מציון תצא תורה". וזה בחינת קדשת הבית־כנסת ובית־המדרש שהם מקדש מעט. ועל־כן בית המדרש קדשתו חמורה יותר, כי שם עקר עסק התורה, וכנ"ל.