# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1408/66/9/

נמצא, שעקר בנין הבית הכנסת ובית המדרש הוא בשביל רבוי כבודו יתברך על־ידי רבוי הנפשות וכו', על־כן צריכין לזהר מאד מאד בבתי כנסיות ובתי מדרשות לבטל כבוד עצמו לגמרי, רק להרבות כבוד המקום כנ"ל. וכל העוסקים בבנין הבית־כנסת ובית מדרש ובקיומו להספיק הצטרכות הבית הכנסת ובית המדרש, וכן כל הנכנסין לבית הכנסת ולבית המדרש, שהם עקר קדשת הבית הכנסת ובית המדרש, שכלם לא יהיה כונתם, חס ושלום, בשביל כבוד עצמן, רק בשביל כבוד המקום ברוך הוא, כי עקר התקון על־ידי הכבוד, דהינו על־ידי כבוד שמים שנתרבה על־ידי קבוץ הנפשות כנ"ל, שעל־ידי־זה זוכין לבחינת רוח נבואה וכו' וכל התקונים הנ"ל.

ועל־כן כל מי שעוסק בבנין הבית המדרש ותקונו וקיומו, או כל אלו הנכנסין לבית המדרש וכונתו בשביל עצמו בשביל כבודו, חס ושלום, הוא פוגם מאד כנ"ל, בפרט כשבאים, חס ושלום, לכלל מחלקת על־ידי רדיפת הכבוד של כל אחד ואחד, שכל אחד רוצה שהוא יהיה מראשי הקרואים לספר תורה ויעלה לששי וכו' וכו', כמצוי הרבה כל זה בעוונותינו הרבים, מכל שכן וכל שכן כשחולקים על יראי ה' האמתיים הנמצאים בכל בית המדרש, החותרים ומתיגעים להתפלל בכונה - עד שמכרחים להגביה קולם לעורר הכונה, ושאר העם, לא די שאינם מיגעים עצמם בזה להתפלל בכונה, והם טרודים במחשבתם בשעת התפלה בכל מיני שטותים ובלבולים שלהם במשא ומתן וכו', כאשר הם יודעים בנפשם, אף גם הם חורקים שנם וגוערים על המתיגעים להתפלל בכונה ומבלבלים אותם מן הכונה, והם עוסקים בדברים בטלים ושיחות חלין בשעת התפלה ובשעת קריאת התורה וכו' ומבלבלים התפלה, ועוד הם מחציפים פניהם ואומרים שאלו היראים המגביהים קולם בתפלה - הם מבלבלים אותם מבלבול מחשבות רעות שלהם. וכל אלו וכיוצא בהם - הם בכלל מחריבי הבית הכנסת ובית המדרש. ועל־כן לא כל הבתי כנסיות ובתי מדרשות שוין, ולא כל העוסקים בבנינם ותקונם וקיומם ובכניסתם לשם שוין. כי יש שהם בכלל מחריבי הבית הכנסת ובית המדרש, כי עקר חרבן בית־המקדש היה על־ידי שנאת חנם, שנתרבה על־ידי רדיפת הכבוד של כל אחד וכו', ועל־ידי־זה כל אריכת הגלות (כמו שכתוב במקום אחר, בהתורה 'אני ה' הוא שמי', בסימן יא). אבל סתם ישראל הכשרים - רבם כונתם לטובה.

אך בעו‍נותינו הרבים יש בתי כנסיות לרעה ממש, והם אלו שנתחדשו עכשו וכו' המקום ירחם, בפרט אותן הנשמעים מרחוק ריחם הרע שפרקו על לגמרי וכו', אשר הם בעצמן מעידין שעדין לא היתה כזאת, רק זה כמו עשרים שנה שנתחדשו (שנקראים קירחע), אשר גם רב מלכיהם געלו ומאסו בהם, כאשר כבר נדפס גדל הרעש שנעשה שם, עד שרב הרבנים הכשרים פעלו אצל השרים לעקרם ולבטלם, אוי לאזנים שכך שומעות! אוי לדור שעלתה בימיו כך! ועל כל אלו הבתי כנסיות לרעה נאמר מה שכתוב בזהר הקדוש (בראשית דף כה:) שהם בכלל בוני המגדל. כי כל בוני המגדל היו כופרים באמונת חדוש העולם, שמשם היו כל טעותיהם [אשר גם עתה כל הכופרים הגדולים נקראים על שמם פ"מ 1), כידוע], ועל־כן אמרו (בראשית יא, ד): "הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים", כי הם ההפך מכל התקונים הנ"ל שעל־ ידי־זה זוכין לאמונת חדוש העולם, כי הם אומרים: "הבה נבנה לנו עיר", כי את זה לעמת זה, שרוצים להתקבץ ולבנות עיר מבתים רעים שלהם, מבניני דעות רעות שלהם, עד שרוצים לעשות מגדל וראשו בשמים - לבנות בנין גבה מדעות רעות שלהם עד שיגיע ראשו בשמים למרד נגד המקום, להפך הקערה על פיה, חס ושלום ולכפר בעקר, כמו שכתוב שם: "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים", ופרש רש"י: 'ודברים חדים אמרו' וכו', שכל זה הוא בחינת כפירות בחדוש העולם, כמובן למשכיל.

כי בודאי לא היו משגעים וטפשים גמורים שאמרו שיעשו מלחמה עם הבורא יתברך, רק כל כונתם היה שיעשו מלחמה בדעותיהם הרעות - שיבנו שם נגד הדעות האמתיות של אמונת חדוש העולם שהם מכניסים וקובעים בלב כל אחד ידיעת אלקותו יתברך, והם רצו לסלק שכינתו מן התחתונים, שלא יזכר, חס ושלום, שם ה' עוד, שזה כל פנימיות כונתם הרעה של בוני המגדל שהיה אז, ושל כל הכופרים של עכשו, שהם גם כן בבחינת בוני המגדל, וכמו שכתוב (ירמיה כג, כז): "החשבים להשכיח את שמי" וכו'. ועל־כן אמרו: "ונעשה לנו שם", כי רוצים להמשיך השם והכבוד לעצמו, כי הם פוגמים בשם ה' שהוא בחינת כבודו יתברך, כמו שכתוב (תהלים עב, יט): "וברוך שם כבודו לעולם" וכו'.