# י

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1533/61/10/

וזה בחינת לבישת בגדים, שצריך לאחוז המלבוש בצד ימין, ולעולם יגביר הימין על השמאל (שלחן ערוך ארח חיים, סימן ב' סעיף ד', מגן אברהם סעיף קטן ג). כי העקר תלוי בבחינת ימין, דהינו על־ידי שמטה כלפי חסד ומוצא בעצמו איזה נקדות טובות, ועל־ידי־זה מתעורר מהשנה, כנ"ל, ועל־ידי־זה נעשין לבושין - להלביש את נשמתו שהיתה ערמה עד עכשיו, כל זמן שלא נתגלה הטוב בעת שהיה בבחינת שנה.

וזהו בחינת ברכת 'מלביש ערמים' שמברכין בשחרית, כמובא (פרי־עץ־חיים תפלה, פרק ב). כי על־ידי הנקדות טובות שנתגלין, שהם בחינת (ישעיה מט, ג): "ישראל אשר בך אתפאר", כי בהם מתפאר השם־יתברך, כביכול כנ"ל, על־ידי זה נעשין לבושין, בחינת בגדי פאר, בגדי כבוד.

וזה בחינת ציצית ותפלין, שהם בחינת לבושין דנשמתא, בחינת "כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו" (שמות כב, כו) - 'דא ציצית ותפלין', (זהר בראשית כג:), שהם נעשין מהנקדות טובות שמתבררין בלילה בבחינה הנ"ל, כמובן בספרים (פרי־עץ־חיים תפלין פרק ז).

נמצא, שעקר בחינת לבושין, בחינת בגדי פאר, כלליות הגונין, נעשין מבחינת הנקדות טובות שמתבררין, שהם בחינת כלליות הגונין כנ"ל. ועל־כן צריכין להגביר הימין בשעת לבישה, כי כל זה נמשך מבחינת ימין, על־ידי שמטה כלפי חסד, שעל־ידי־זה מוצא נקדות טובות וכו', ועל־ידי־ זה נעשין לבושין כנ"ל: