# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1533/61/11/

וכל ברכת השחר מרמז על זה, שמשבח להשם־יתברך שעזרו למצא בעצמו נקדות טובות כדי שיתעורר משנתו ונפילתו.

וזהו בחינת הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה, כי הנקדה טובה היא בחינת יום, והרע הוא בחינת לילה וחשך, ועל־ידי שמוצא הנקדות טובות ואזי נבדל הרע, ואזי מבדיל בין יום ובין לילה. וזה בחינת 'להבחין בין יום' וכו'.

וזה בחינת: שלא עשני גוי וכו', כי אם לא היה מוצא בעצמו הנקדה טובה - היה יכול לפול לגמרי, חס ושלום, והיה נעשה גוי, חס ושלום, ועכשיו על־ידי שנתעורר ונתחזק על־ידי שעזרו השם־יתברך למצא בעצמו נקדה טובה כנ"ל, על־כן הוא מודה ומשבח להשם־יתברך 'שלא עשני גוי'.

וזה בחינת: פוקח עורים, מתיר אסורים, זוקף כפופים, כי מתחלה בעת שנתו ונפילתו היה בבחינת עור המגשש באפלה, והיה בבית האסורים ממש, והיה כפוף וכו', ועכשיו על־ידי הנקדה טובה שמצא בעצמו על־ידי שפקח ה' את עיניו, על־ידי־זה נתר מאסוריו ונזקף מכפיפתו וכו', כי על־ידי־זה זוכה באמת לצאת מכף חובה לכף זכות ולשוב בתשובה כנ"ל.

וכן שאר הברכות כלם מרמזין על זה. וזהו שמסים: הנותן ליעף כח - שנתן לו כח בתוך עיפתו הגדולה שיוכל עדין להתעורר משנתו, וזהו: המעביר שנה מעיני וכו' וכנ"ל. וכל זה על־ידי החסד כנ"ל, וזהו שחותם: ' הגומל חסדים טובים, כי הכל על־ידי החסד, בחינת בקר דאברהם, על־ידי שמטה כלפי חסד, כנ"ל: