# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1533/61/13/

וזה בחינת (שמות יא, ד): "כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים"; "כחצות" דיקא, כי בחצות הלילה אז מתעורר הנקדה טובה, בבחינת רוח צפון המנשב בכנור של דוד, כנ"ל. ועל־כן נמשך הרוח טובה, הנקדה טובה, מצפון דיקא, כי "מצפון תפתח הרעה" (ירמיה א, יד), ומשם דיקא נמשך הרוח צפון, רוח טובה, המנשב בכנור של דוד ומנגן. כי זה עקר מעלת הטוב היוצא מתוך תקף הרע והסטרא אחרא כנ"ל, ועל־ידי־זה דיקא נעשין נגונים כנ"ל, וכמובא בספרים, שיתרון האור מן החשך (קהלת ב, יג), דיקא, כידוע (מדרש תמורה פ"ג).

כי בחצות אז השכינה, כביכול, בתכלית המעוט, כידוע. ואז היא בבחינת נקדה לבד (פרי־עץ־חיים שער תקון חצות פרק ב), ואז הוא התגברות השנה, ואז דיקא צריך כל אחד מי שנוגע יראת ה' בלבו להתגבר בהתגברות גדול מאד - להתעורר מהשנה אז, וזה בחינת שמתעוררים מתקף השנה והסטרא אחרא על־ידי נקדה טובה לבד וכו', כנ"ל. ואז הוא בחינת יציאת מצרים, כנ"ל.

וזה בחינת פסח, שחמל ודלג השם־יתברך על בתי בני ישראל, בנגפו את מצרים (שמות יב, כז). וזה בחינת שהשם־יתברך ברחמיו לקט והציל את הנקדות טובות, שהם בחינות ישראל, בחינות (שם ד, כב): "בני בכרי ישראל", מבין בכורי מצרים, מבין תקף הסטרא אחרא, שזה היה עקר גאלת מצרים, כנ"ל.

ועל־כן הראשון שגלה סוד חצות היה אברהם אבינו, עליו השלום, בעת שנלחם עם המלכים והציל את לוט, כמו שכתוב (בראשית יד, טו): "ויחלק עליהם לילה" וכו', כי עקר בחינות חצות, דהינו לשבר תקף השנה, לשבר הלילה והחשך, על־ידי הנקדה טובה כנ"ל, זה נעשה רק על־ידי בחינת אברהם איש החסד, על־ידי שמטה כלפי חסד כנ"ל, כי אברהם רדף אחרי המלכים להציל את לוט בשביל הנקדה טובה שהיה בלוט, ועל־כן אף־על־פי שלוט היה רשע, מסר אברהם נפשו בשבילו להצילו, בשביל הנקדה טובה שהיה בו, כי ממנו יצאה רות, שיצא ממנה דוד־משיח, שהוא עקר ושרש הנקדה טובה כנ"ל.

ועל־כן עקר כונת המלכים היה להרג את לוט, כי כל כונת הסטרא אחרא הוא להתגבר על בחינת הנקדה טובה, חס ושלום, אבל ה' לא יעזבנה בידם, ונתן כח לבחינת אברהם, בחינת חסד, להציל את לוט על־ידי הנקדה טובה שיש בו. ועל־ידי־זה הרג את המלכים, כי על־ידי שדנים לכף זכות ומוצאים הנקדה טובה אפלו ברשעים, על־ידי־זה נכנע הסטרא אחרא, כי הרע נדחה מפני מעט הטוב כנ"ל: