# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1533/61/5/

וזהו (תהלים נז, ט): "עורה כבודי עורה" וכו', ועל־ידי מה אוכל להתעורר? על־ידי "אעירה שחר"! על־ידי מה שאני מעורר השחר, הינו הנקדה טובה שהיא בחינת 'שחר', בחינת "שחורה אני ונאוה", על־ידי־זה אוכל להתעורר משנתי ונפילתי וכו' כנ"ל. וזהו בחינת "עורה הנבל" וכו', כי על־ידי־זה נעשין נגונין, בחינת "אזמרה לאלקי בעודי", כנ"ל.

וזה מרמז בדברי השלחן ערוך: יתגבר כארי לעמד בבקר לעבודת בוראו, שהאדם צריך להתגבר ולהתעורר משנתו ונפילתו, ועל־ידי מה יתעורר? על־ידי שיהא הוא מעורר השחר, הינו כנ"ל, שיעורר הנקדות טובות שהם בחינות 'שחר', בחינת "אעירה שחר", ועל־ידי־זה יתעורר משנתו ונפילתו וכו' כנ"ל.

וזהו בחינת לעמד בבקר, כי עקר ההתעוררות מהשנה כנ"ל, הוא על־ידי בחינת בקר דאברהם איש החסד (זהר מקץ רג, ובסימן ל), דהינו על־ידי שמטה כלפי חסד ודן את עצמו לכף זכות כנ"ל. ועל־כן היה אברהם מגיר גרים, כי היה מטה כלפי חסד ומצא נקדה טובה בכל אחד, ועל־ידי־זה קרב הכל להשם־ יתברך כנ"ל.

וזהו שנסמך ההג"ה: שויתי ה' לנגדי תמיד, הינו שתמיד אני משים ומשוה ה' לנגד עיני, כי אף־על־פי שאני רחוק ממנו יתברך, אף־על־פי־כן ה' לנגדי תמיד בכל מקום, כי אני מוצא בעצמי נקדה טובה כנ"ל.

וזה פרוש הפסוק (תהלים טז, ח): "שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט", הינו שתמיד אני משים ה' לנגדי, אפלו במדרגות התחתונות, חס ושלום, 'כי מימיני בל אמוט', כי על־ידי בחינת ימין, בחינת אברהם, בחינת חסד, על־ידי־זה בל אמוט, בבחינת (שם צד, יח): "אם אמרתי מטה רגלי חסדך ה' יסעדני", כי על־ידי החסד, הינו שמטה כלפי חסד ודן את עצמו לכף זכות ומוצא בעצמו איזה נקדה טובה עדין, על־ידי־זה יכול למצא השם־יתברך תמיד, ועל־ידי־זה לא ימוט לעולם.

וזהו "ברב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי" (שם צד, יט): - הינו כשרב המחשבות מבלבלין אותי ורוצין להפיל אותי, חס ושלום, על־ידי רבוי הפגמים וכו', אזי "תנחומיך ישעשעו נפשי", דהינו מה שהשם־יתברך מנחם אותו, במה שעוזר לו למצא איזה נקדה טובה בעצמו, וזהו נחמתו ובזה משעשע נפשו וכו', כנ"ל.