# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1533/61/6/

נמצא, שעקר בחינת התעוררות השנה הוא על־ידי הנקדות טובות שמוצאין בעצמו, אפלו כשהוא, חס ושלום, במדרגה התחתונה מאד וכו', כנ"ל, ועל־ידי־זה נעשין נגונים וכו' כנ"ל.

כי בלילה שהוא זמן השנה, אזי השכינה מבררת ברורים, כידוע. וזה מרמז על הנ"ל, שכשמתגבר בחינת השנה על האדם, אזי צריך לבקש ולחפש למצא בעצמו נקדות טובות, ועל־ידי־זה יתעורר משנתו כנ"ל. וזה בחינת (שם עז, ז): "אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי" - שבלילה וחשך, בחינת שנה, אז "עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי", שאני מחפש ומבקש הרוח טובה, בחינת נקדה טובה, ועל־ידי־זה נעשין נגונים כנ"ל, בחינת 'אזכרה נגינתי בלילה', וכנ"ל.

ועל־ידי־זה שמתגבר להתעורר משנתו על־ידי הנקדות טובות שמוצא בעצמו כנ"ל, על־ידי־זה עקר תקון התפלה, כי עקר התפלה הוא רק כשזוכה למצא בעצמו הנקדות טובות, בבחינת "אזמרה לאלהי בעודי" כנ"ל.

וזהו בחינת סדר התפלה, שבתחלה אומרים קרבנות וקטרת, שהם בחינת ברורים, שמוצאין ומבררין נקדות טובות אפלו מבחינת בהמיות, מתכלית העשיה, כידוע, כי זה עקר בחינת הקרבן להעלות מבהמה לאדם.

וזה בחינת קטרת שהיו בהם חלבנה, דהינו שמבררין ומוצאין הטוב אפלו בפושעי ישראל, בבחינת חלבנה, וכמו שלמדו רבותינו ז"ל מזה (כריתות ו:): 'כל תפלה שאין בה מתפלת פושעי ישראל - אינה תפלה', כי עקר התפלה בבחינת קטרת, על־ידי שמבררין ומוצאין נקדות טובות אפלו בפושעי ישראל, בבחינת חלבנה כנ"ל.

וזה בחינת אחד עשר סמני הקטרת, הינו עשרה סממנים חוץ חלבנה, זה בחינת עשרה מיני זמרה, שהם נעשין על־ידי שמבררין ומוצאין הטוב שבפושעי ישראל, בבחינת 'חלבנה' כנ"ל.
