# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1533/61/8/

וזה בחינת (מגלה ג.): 'כהנים בעבודתם ולוים בדוכנם וישראל במעמדם'. כי עקר תקון הקרבן, שהוא למצא ולברר הנקדה טובה מתוך הפסלת, מבחינת הבהמיות, הוא על־ידי הכהן איש החסד, כי על־ידי שמטה כלפי חסד ודן לכף זכות, על־ידי־זה מוצאין נקדות טובות בכל מדרגות התחתונות, שזהו בחינת הקרבנות כנ"ל. ועל־כן כל תקוני הקרבן נעשין על־ידי הכהן איש החסד, שהוא בחינת אברהם, כמו שכתוב (תהלים קי, ד): "אתה כהן לעולם" וכנ"ל. ועל־ידי־זה נעשין נגונים כנ"ל.

וזה בחינת 'ולוים בדוכנם', שהיו מנצחים בשיר על הדוכן בשעת הקרבת הקרבן, כי על־ידי בחינת הקרבן הנעשה על־ידי הכהן איש החסד, שזהו בחינת שמבררין ומוצאין טוב על־ידי שמטין כלפי חסד, על־ידי־זה נעשין נגונים כנ"ל. 'וישראל במעמדן', שהיו עוסקין בתורה, זה בחינת הדבור, שעל־ידי זה היו מעלים הטוב להדבור, שזה עקר עליתו כנ"ל.

ועל־כן היו אנשי המעמד קורין בפרשת בראשית ובפרשת האזינו (תענית כו:), כי מעשה בראשית עקרו על־ידי ברור הטוב, בבחינת 'ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית'. וזה בחינת 'כי טוב' הנאמר בכל ששת ימי בראשית, כי קדם תקון מעשה בראשית נאמר (בראשית א, ב): "והארץ היתה תהו ובהו וחשך" - זה בחינת התגברות הרע שחופה על הטוב, והתקון היה על־ידי בחינת (שם): 'ורוח אלהים מרחפת - דא רוחו של משיח' (בראשית רבה ב, ד), שהוא בחינת הטוב.

כי כל הנקדות טובות שמוצאין בכל אחד מישראל - זה בחינת התנוצצות משיח, כי עקר הטוב הוא משיח, בחינת משה, בבחינת (רות ג, יג): "והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל". ועל־ידי בחינת רוח אלהים, רוח טובה, בחינת רוחו של משיח, על־ידי־זה עקר קיום ובנין העולם. ועל־ידי־זה, על־ידי הנקדות טובות שמוצאין מתוך תהו ובהו וחשך, על־ידי־זה (בראשית א, ג): "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור" וכו'. ואזי (שם): "ויבדל אלהים בין האור ובין החשך" וכו', כי על־ידי הנקדה טובה נכנס באמת לכף זכות, ואזי נתגלה האור ונבדל ונפרש החשך מן האור, הרע מן הטוב וכו', וכנ"ל. נמצא, שעקר מעשה בראשית על־ידי שמוצאין ומבררין הנקדה טובה כנ"ל.

וזה בחינת: 'ציורא דמשכנא כציורא דעובדא דבראשית' (ציור המשכן כ ציור מעשה בראשית) (תקוני זהר יג:). כי המשכן הוא גם כן מבחינת הטוב שנתברר וכו' כנ"ל, ועל־כן היו עוסקים אנשי המעמד שהיו עומדין על הקרבנות במעשה בראשית, כי הקרבן הוא בבחינת מעשה בראשית, שהוא בחינת ברור הטוב וכו' כנ"ל. ועל־כן היה הקרבן נעשה במשכן או בבית המקדש, כי המשכן והבית־המקדש הם גם כן נבנים על־ידי ברור הטוב וכו' כנ"ל. וזה בחינת (דברים ג, כה) "ההר הטוב הזה" הנאמר בבית המקדש (עין גטין נו: ובמהרש"א שם).

וזה בחינת פרשת האזינו שהיו קורין אנשי המעמד. כי פרשת האזינו היא השירה שהבטיח משה רבנו, שעל־ידי השירה הזאת לא תשכח התורה, כמו שכתוב (שם לא, כא): "וענתה השירה הזאת" וכו', שאפלו בתכלית ההסתרה, בחינת (שם) "ואנכי הסתר אסתיר" - תהיה השירה לעד, כי השירה מרמזת, שאפלו אם ישראל רחוקים מאד מהשם־יתברך בתכלית ההסתרה, אף־על־פי־כן הם קרובים אליו יתברך, כי עדין נמצאים בהם אפלו בהפחותים, נקדות טובות, וכנ"ל.

וזה בחינת (שם לב, ט-י): "כי חלק ה' עמו יעקב וכו', ימצאהו בארץ מדבר", שאפלו בארץ מדבר ובתהו מוצאין 'חלק ה' עמו', הינו בחינת נקדות טובות, שהם בחינת 'חלק ה' עמו' וכו'. ועל־כן קורין בפרשת האזינו על הקרבנות וכנ"ל, כי על־כן נקראת פרשת האזינו 'שירה', כמו שכתוב: "וענתה השירה" וכו', כי מהנקדות טובות הנ"ל שמוצאין בארץ מדבר ובתהו וכו' כנ"ל, מזה נעשה שירה ונגון כנ"ל.

ואחר אמירת הקרבנות וקטרת, שהם בחינת שמבררין ומוצאין נקדות טובות אפלו במדרגות התחתונות מאד כנ"ל, אחר־כך אומרים פסוקי דזמרה, כי על־ידי הנקדות טובות הנ"ל, על־ידי־זה נעשין נגונים, בחינת "אזמרה לאלהי בעודי", 'אזמרה' דיקא כנ"ל. וזה בחינת פסוקי דזמרה, שהם בחינת הזמירות והנגונים שנעשין על־ידי שמבררין ומוצאין נקדות טובות שבמדרגות התחתונות כנ"ל, ועל־כן אומרים בתוך פסוקי דזמרה פסוק "אזמרה לאלהי בעודי" הנ"ל וכנ"ל: