# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1533/61/9/

ואחר־כך אומרים ברכת קריאת־שמע ומברכין לה' יתברך על חדוש מעשה בראשית שמחדש בטובו בכל יום תמיד, זה בחינת מעשה המשכן שנבנה מהטוב הנ"ל כנ"ל, כי 'ציורא דמשכנא כציורא דעובדא דבראשית' כנ"ל. ושם עקר תקון התפלה, כמו שכתוב (ישעיה נו, ז-ח): "כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים, נאם ה' אלהים מקבץ נדחי ישראל" וכו'.

כי עקר בנין בית־המקדש הוא על־ידי שהשם־יתברך מקבץ נדחי ישראל, על־ידי שמוצא גם בהנדחים והאובדים נקדות טובות ומקבץ אותם אל הקדשה, ועל־ידי־זה הטוב שיתקבץ בעת ביאת הגואל במהרה בימינו, על־ידי־זה יהיה בנין בית־ המקדש, בחינת "ההר הטוב הזה" כנ"ל. ושם עקר תקון התפלה כנ"ל, כי עקר התפלה הוא רק על־ידי־זה, על־ידי הטוב שמוצאין כנ"ל. ועל־כן קדם התפלה אומרים קרבנות ופסוקי דזמרה, דהינו שמבררין הנקדות טובות וכו', ומזה נעשה נגונים וזמירות כנ"ל, ואחר־כך בונין מזה משכן, ששם עקר תקון התפלה.

וזה בחינת ברכות קריאת שמע, שהם בחינת היכלות דקדשה (זהר פקודי רס:), בחינת משכן, בחינת בית־המקדש, שהם הם היכלות דקדשה. ועל־כן אומרים אז: 'ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית', כי 'ציורא דמשכנא כציורא דעובדא דבראשית' כנ"ל.

ומשם, מבחינת המשכן, מקבלין התינוקות הבל פיהם שאין בו חטא. וזה בחינת קריאת שמע, בחינת (דברים ו, ז): "ושננתם לבניך וכו' ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם" וכו' (שם יא, ט), כי עקר בחינת קריאת שמע, הוא מבחינת הטוב שנתברר כנ"ל, ועל־ידי־זה נתיחד קדשא בריך הוא ושכינתיה על־ידי העלאת מ"ן [מיין נוקבין], שמתפארת השכינה, כביכול: 'חזי במה ברא קאתינא לגבך' (זהר ויקרא יג.).

וכל זה על־ידי מה שמוצאין נקדות טובות אפלו בפושעי ישראל, כי זה בחינת העלאת מ"ן - להעלות הקדשה מעמקי עמקי הקלפות, ובזה מתפארת ביותר ויותר, כי זה עקר כבוד השם־יתברך, כמו שכתב רבנו ז"ל כמה פעמים (סימנים י, יד), כמו שכתוב בזהר (יתרו סז:): 'כד אתי יתרו דיקא כדין אסתלק ואתיקר שמא דקדשא בריך הוא עילא ותתא', כי דיקא כשנתרוממו ונתעלו הנקדות טובות שהיו מנחים למטה מאד, בזה דיקא מתפארת השכינה, כביכול, ביותר, ועל־ידי־זה נתיחד קדשא בריך הוא ושכינתיה, בחינת "ה' אלהינו ה' אחד", כידוע. וזה בחינת (שמות כו, ו): "והיה המשכן אחד", שנכללין כל הנקדות טובות באחדותו יתברך.

ואז מתחילין להתפלל התפלה של שמונה עשרה, ומתחילין: "אדני שפתי תפתח" וכו'. כי על־ידי כל הנ"ל, על־ידי־זה דיקא יכולין להתפלל, על־ידי שמוצאין הטוב ועושין משכן וכו', כנ"ל. ואז יכולין לפתח פה לדבר, כי זה עקר עלית הטוב שיעלה לבחינת דבור, ועל־כן מבקשין על זה: "אדני שפתי תפתח" וכו':