# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1533/63/3/

וזהו בחינת קימת חצות, כי אף־על־פי שהשנה הוא תקון גדול להמחין, כי נתחדשין על־ידי האמונה בשעת שנה כנ"ל, אף־על־פי־כן צריכין לזהר לקום בחצות לילה. כי הלילה, שהוא החשך, העדר הדעת, כלולה משני חלקים, שהם חצות לילה הראשון וחצות לילה השני, כמובא (זהר לך לך צד.), שהם כנגד שני הקשיות הנ"ל.

כי חצות לילה הראשון אז החשך והדין גדול ביותר, כי אז נמשך החשך מבחינת הקשיות שאין עליהם תשובה, שאלו הקשיות הם בחינת תקף החשך, כי אי אפשר לישבן. ועל־כן אז צריכין שנה, שהיא הסתלקות הדעת, כי אז צריכין לסלק דעתו לגמרי ולסמך רק על אמונה, שזהו בחינת שנה כנ"ל. אבל בחצות לילה אז נמתק הדין, ואז נסתלקין מן הדעת אלו הקשיות הנ"ל, ואז צריכין לקום ולעסק בתורה ועבודה, ועל־ידי־זה ממשיכין הדעת ופותחין שבילי השכל כדי לזכות לדעת שלם לישב ולהבין תרוץ על אלו הקשיות שאפשר לישבן כנ"ל.

וזהו (תהלים קיט, סב): חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך - "על משפטי צדקך" דיקא, כי קימת חצות לעסק בתורה כדי להמשיך הדעת וכו' כנ"ל, זהו בחינת למוד הפוסקים הנ"ל, שעל־ ידי־זה ממשיכין הדעת לישב אלו הקשיות שאפשר לישבן, שזה זוכין על־ידי עסק התורה בחצות כנ"ל, וכמובא בזהר הקדוש (בשלח נז:) ובדברי רבנו ז"ל (סימן קמט), שעל־ידי קימת חצות, ועל־ידי שעוסקין אז בתורה, על־ידי־זה נמשך הדעת.

הינו כנ"ל, כי אז בחצות לילה השני נמתק הדין, ואין החשך נמשך אז רק מבחינת הקשיות שאפשר לישבן, רק שנסתמו שבילי הדעת, שזהו בחינת חשכת לילה. ועל־כן צריכין אז לעסק בתורה כדי לפתח שבילי הדעת, כדי לזכות לדעת שלם באור היום, כדי להעלות ולגדל את האמונה בשלמות בעלות השחר שאז היא נשלמת, בבחינת: 'נפקת בצפרא', שזהו בחינת: 'שיהא הוא מעורר השחר', כנ"ל: