# א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1533/64/1/

על־ פי התורה 'מישרא דסכינא' וכו' בסימן ל', עין שם כל התורה.

והכלל, כי צריך כל אדם לבקש ולחפש מאד מאד אחר רבי אמתי הגדול במעלה מפלגת מאד, שיוכל להאיר בו השגת אלקות, כי השגות אלקות אי אפשר להשיג כי אם על־ידי כמה צמצומים וכו', שהם בחינת סבובים והקדמות, כמו המלמד שלומד עם התינוק וכו'. וכל מה שהוא קטן במעלה ביותר, וכל מה שהוא חולה ביותר, הוא צריך רופא גדול ביותר, דהינו רבי גדול ביותר, שיהיה גדול במעלה כל־כך עד שיוכל לרפאות אותו גם כן, ויוכל לסבב עמו גם כן עד שיכניס בו השגות אלקות, שזה עקר התכלית וכו'.

ומבאר שם, שאלו הצמצומים, שהם בחינת ההקדמות וכו', שעל ידם באים להשגות אלקות, הם בחינת חכמה תתאה, בחינת מלכות, בחינת שערות, בחינת (תקון ע): 'שיעורין דאתוון דאוריתא', בחינת: 'שערא אוכמא', 'שערא בעגולא', בחינת (שיר־השירים א, ה): "שחורה אני ונאוה", שזהו בחינת: 'אברהם תקן שחרית' וכו' (ברכות כו:).

וצריכין להחיות את המלכות וכו' על־ידי אור הפנים המאיר בשלש רגלים וכו'. ולפעמים נופלת המלכות, שהיא בחינת ד', להארבע מלכיות, שהם חכמות חיצוניות. ומי יוכל לסבול את קול הצעקה כשנופלת המלכות ביניהם, בחינת (קהלת ט, יז): "זעקת מושל בכסילים", שהכסיל רוצה להתחכם וכו'. וצריכין לחתכה מהם, בבחינת 'חתכו לד', וזה על־ידי החסד שמתגלה על־ידי התוכחה וכו'. עין שם כל זה היטב: