# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1533/64/17/

ועל־כן נקרא 'יוסף', בחינת (בראשית ל, כג): "אסף אלקים את חרפתי" - שמאסף ומבטל כל החרפות ובושות מישראל, כי מחזירם בתשובה ומקרבם להשם־יתברך.

וזה בחינת (שם): "יסף ה' לי בן", שעל שם זה נקרא 'יוסף'. הינו שהצדיק עוסק תמיד להוסיף ולקרב נפשות חדשות בכל פעם, ומבקש תמיד מהשם־יתברך על זה, בחינת 'יסף ה' לי בן אחר', שיוסף ה' לו בכל פעם תלמיד חדש שנקרא בן, כי 'כל המלמד בן חברו תורה כאלו ילדו' (סנהדרין יט:). והוא מחפש ומבקש תמיד להוסיף ולקרב חדשים, בבחינת "יסף ה' לי בן אחר".

ועל־כן וישראל אהב את יוסף מכל בניו, כי בן זקנים הוא לו (בראשית לז, ג) - שאהב אותו בשביל זה מאד, כי הוא חפץ בזה לרחם על הכל ולעשות תחבולות לקרב הכל. וזהו כי בן זקנים הוא לו - 'זקן' זה בחינת רחמים גדולים מאד, בחינת (רש"י שמות כ, ב): 'זקן מלא רחמים', בחינת תליסר תיקוני דיקנא (זהר נשא קלא.), שהם רחמים גדולים מאד, הינו שקבל ממנו כל השלש עשרה מדות של רחמים שהם בחינת 'זקן' כנ"ל, שעל־ידי־זה הוא מרחם על הכל ומקרב כלם.

וזהו שתרגם אונקלוס: כי בן זקנים - 'כי בר חכים הוא ליה', 'בר חכים' ודאי, כי צריכין לזה חכמה גדולה, חכמה נפלאה, חכמה עמקה מאד מאד, כדי שיוכל לעשות כלים וצמצומים כאלה, שיוכל לקרב נפשות רחוקות כאלה, חולים כאלה, ולהכניס בהם השגות אלקות וכנ"ל.

וזה ועשה לו כתנת פסים - שפרושו, 'כלי מילת' שיש בהם גונין יפים, בחינת כרפס ותכלת (רש"י שם). הינו מחמת שראה שעוסק בה לקרב נפשות רחוקות, על־כן עשה לו לבושים נפלאים שיש בהם גונין יפים ונפלאים, בחינת 'כתנת פסים', הינו בחינת צמצומים נפלאים, שהם בחינת כלים ולבושים כדי שיוכל להמשיך על ידם השגת אלקות אפלו להרחוקים מאד וכנ"ל, כי בחינת הצמצומים הנ"ל, שהם בחינת 'חכמה תתאה' הנ"ל, הם כלולים מכל הגונין, שהם כלל כל הכלים והלבושין של הקדשה שעל ידם משיגין אלקותו יתברך, כמו שכתוב בזהר הקדוש כמה פעמים (זהר חלק ג' רעז.; תקוני זהר יב.): 'דאיהי כלילא מכל הגונין':