# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1533/64/3/

וזה בחינת התעוררות השנה. כי עקר השנה נמשך מחמת שזאת הבחינה, שהיא בחינת מלכות - השכל התחתון הנ"ל, היא סמוכה לחיצונים, כי היא מדרגה האחרונה של הקדשה, כידוע, על־כן לפעמים היא נופלת אליהם כנ"ל, דהינו שנופלת לתוך בחינת הארבע מלכיות, שהם בחינת חכמות חיצוניות, שהם רוצים להמשיך זה השכל אליהם, להתגבר על־ידי־זה השכל בחכמות חיצוניות שלהם וכו', כמו שכתוב שם. ואזי צריכין שנה, הינו כל זמן שיכולין להשתמש עם זה השכל בקדשה, שיוכל לסבב על ידו לבא להשגת אלקות, הוא מצוה גדולה להשתמש עמו כפי מה שיוכל - כל אחד לפי ערכו. אבל כשהשכל מתחיל לפול, ומתגברים עליו בלבולים, שזה נמשך מבחינה הנ"ל, שבחינת החכמות חיצוניות שהם הארבע מלכיות רוצים להתגבר להמשיך זה השכל אליהם, אז צריכים לישן, שהוא הסתלקות הדעת, דהינו לסלק דעתו לגמרי, ומשם עקר בחינת השנה.

ועל־כן בשעת שנה, הנשמה, שהיא השכל, באה בתוך אמונה, כמו שכתוב (איכה ג, כג): "חדשים לבקרים רבה אמונתך", כי אז צריכים לסלק השכל לגמרי ולסמך רק על אמונה לבד, ועל־כן בשעת שנה - סטרא דמותא שליט, (צד המות שולט ) כמובא בזהר הקדוש (במדבר קיט.). כי אז מסתלק החיים שנמשך מאור הפנים, ומתגברים בחינת הארבע מלכיות שהם סטרא דמותא. ואז עקר הקיום על־ידי אמונה, על־ידי שקורין קריאת־שמע שעל המטה בכונה, שהיא בחינת אמונה. כי בעת שחכמות חיצוניות, שהם כלל כל מיני בלבולים שיש לכל אדם שבעולם, וכל המחשבות רעות וזרים והרהורים ורעיונים רעים, שכלם נמשכין מבחינת הקלפות, שהם הארבע מלכיות, שהם חכמות חיצוניות, כשהם מתחילים להתגבר על השכל, אזי צריכין לסלק הדעת לגמרי ולסמך על אמונה. שזהו בחינת שנה, שהוא הסתלקות הדעת, שאז באה הנשמה בתוך אמונה, כמו שכתוב במקום אחר (סימן לה).

ואף־על־פי שהשנה היא טובה גדולה, אבל צריכין להתגבר שלא יישן יותר מדאי, ועל־כן צריכין להתגבר כארי לעמד בבקר - לשבר השנה, ולעסק בתורה ותפלה, כדי לחתוך ולהעלות את המלכות חכמה תתאה מהם, כדי לזכות על־ידי־זה להשגות אלקות כנ"ל.

וזה (הג"ה): שויתי ה' לנגדי תמיד - שיזכה להכיר את השם־יתברך, דהינו שישיג אלקותו יתברך, עד שישוה אותו יתברך לנגדו תמיד, ולא ישכח אותו כרגע: