# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1533/64/4/

וזה פרוש הפסוק הזה (תהלים טז, ח): שויתי ה' לנגדי תמיד - הינו השגות אלקות, כנ"ל. כי מימיני בל אמוט - כי עקר בנין המלכות 'חכמה תתאה' הנ"ל הוא על־ידי בחינת 'ימין' שהוא חסד, כמו שכתוב שם, כי על־ידי החסד קוצרין אותה מהארבע מלכיות, ומעלין אותה אל אור הפנים שבשלש רגלים, שהוא בחינת שמחת הלב על־ידי המצות שעושין בכל השנה וכו', עין שם. וזהו כי מימיני בל אמוט - הינו על־ידי בחינת ימין שהוא חסד, על־ידי־זה 'בל אמוט', על־ידי־זה לא אמוט ולא אפול בשכלי אליהם, חס ושלום, לבחינת חכמות חיצוניות, חס ושלום, רק אזכה להעלות שכלי, עד שאזכה על ידו להשגות אלקות, שהוא בחינת "שויתי ה' לנגדי תמיד", כנ"ל.

וזהו (שם) לכן שמח לבי ויגל כבודי; 'שמח לבי' - זה בחינת שמחת הלב של המצות שעושין, שזהו בחינת אור הפנים שבשלש רגלים, שמשם חיות המלכות, שהיא בחינת כבוד, בחינת 'מלך הכבוד'. וזהו לכן שמח לבי - שהוא אור הפנים של שלש רגלים, בחינת (משלי טו, יג): "לב שמח ייטב פנים", כמו שכתוב שם. ועל־ידי־זה ויגל כבודי - שנמשך שמחה וחיות להמלכות, שהוא בחינת כבוד.

ועל־ידי־זה אף בשרי ישכן לבטח - שהוא בשר הגוף, כי בשביל זה נברא האדם - שיבטש גופו על־ידי עמל ויגיעה בתורה ומצות. כי "אדם לעמל יולד" (איוב ה, ז) - זה עמל תורה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין צט:), כי צריכין לעמול בתורה ועבודה ולקדש ולטהר עצמו כל־כך, עד שיזכה להאיר גם בגופו הארות מהשגת אלקותו יתברך. כי הצדיק הגדול האמתי מסבב עמנו בסבובים נוראים כאלה ובצמצומים נפלאים כאלה, עד שיאיר בנו השגת אלקות גם בעודינו בגופנו, כדי שיגיע גם להגוף הארה מזה, כי זה עקר השלמות, להודיע גם להגוף מכל ההארות וההשגות שהנשמה משגת, כמו שכתוב בהתורה 'חותם בתוך חותם' (סימן כב). וזהו בחינת אף בשרי ישכן לבטח - שגם בשר הגוף ישכן לבטח, על־ידי שיזכה בחייו, בעודו בגופו להכיר את בוראו, על־ידי הצדיק האמת שהאיר בו השגות אלקות, וכנ"ל.

וזהו (תהלים טז, י): כי לא תעזב נפשי לשאול; 'נפש' הוא בחינת 'מלכות', כידוע (תקוני זהר מט.), הינו בחינת 'חכמה תתאה' הנ"ל. וזה כי לא תעזב נפשי לשאול - שלא יפול חלקי המלכות שלי, בחינת 'חכמה תתאה' שלי, שהוא בחינת 'נפשי', לא תעזב לשאול, חס ושלום, שהם החכמות חיצוניות, שהם הסטרא אחרא והקלפות שחותרים להתגבר בכל עת על נפש האדם שהוא שכלו, שצריך לבא על ידו להשגות אלקות וכנ"ל.

אבל אני בטוח כי לא תעזב נפשי לשאול, כי לא תתן חסידך לראות שחת. "חסידך" זה בחינת הרבי הצדיק האמת העוסק בתקונו, שבזכותו וכחו אני בטוח כי לא תעזב נפשי לשאול, כי לא תתן חסידך - שהוא הרבי הצדיק האמת לראות שחת, כדי שהוא לא יראה השחת, שלא יצטרך לראות ולהסתכל לשם בכל עת להעלותינו משם, כי אם, חס ושלום, אהיה בשאול ושחת, בודאי יהיה הצדיק הרבי האמת מסתכל שם בכל עת בצער גדול כדי להעלותינו משם, כי הוא עוסק בתקוני בכל עת. ועל־כן בזכותו וכחו אני בטוח כי לא תעזב נפשי לשאול, כדי ש לא תתן חסידך - שהוא הצדיק האמת - לראות שחת, וכנ"ל.

וזהו (שם): תודיעני ארח חיים, שבע שמחות את פניך - שתודיעני האורח והדרך לבא לחיים אמתיים, להמשיך חיות להחיות את בחינת המלכות חכמה תתאה הנ"ל, שהוא על־ידי אור הפנים שבשלש רגלים, שהוא בחינת שמחת הלב, בחינת שבע שמחות את פניך וכו', כנ"ל: