# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1533/65/11/

וזהו מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (ברכות טו.): כל הנפנה, ונוטל ידיו, ומניח תפלין, וקורא קריאת שמע, ומתפלל, כאלו קבל עול מלכות שמים שלמה; הנפנה - ודוחה המותרות, זה בחינת הכנעת ובטול מזונא דגופא, שמשם כל המותרות. ונוטל ידיו - זה בחינת נטילת ידים הנ"ל על־ידי מימי הדעת. ומניח תפלין - זה בחינת דעת ומחין שזוכין עכשיו על־ידי הצדיק הנ"ל, שהוציא הדעת מהסטרא אחרא וכו' כנ"ל. וקורא קריאת־שמע - זה בחינת תקון האמונה שנעשה על־ידי־זה כנ"ל.

ומתפלל - כי עכשיו הוא תקון התפלה בשלמות, כי אחר־כך, אחר שהכרח להתפלל בבחינת דין, כדי להוציא הדעת מהסטרא אחרא כנ"ל, אחר־כך מתקן תקון התפלה כתקונו, שהוא בחינת רחמים ודעת, שזה עקר תקון התפלה כנ"ל, כי עקר התפלה להמשיך חסדים, לעורר בחינת חדוש העולם, בחינת "עולם חסד יבנה" (תהלים פט, ג), לעורר השיר של חסד שיתער אז, שזהו בחינת רבוי השירות ותשבחות שאומרים בשעת התפלה וכנ"ל.

ואזי הוא מקבל עול מלכות שמים שלמה בודאי, כי על־ידי שממשיך בחינת התקון של חדוש העולם כנ"ל, על־ידי־זה מתגלה מלכותו וממשלתו וכו' בשלמות. כי עקר התגלות מלכותו יתברך יהיה אז, כמו שכתוב (זכריה יד, ט): "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא" וכו', וכתיב (תהלים צז, א): "ה' מלך תגל הארץ"; (שמות טו, יח): "ה' ימלך לעלם ועד", וכן הרבה, שנאמר על התגלות מלכותו לעתיד, ומשם אנו ממשיכין קבלת עול מלכות שמים שלמה עתה כפי עבודתנו, שהכל בשביל זה להמשיך עלינו קדשת חדוש העולם בזה העולם המעשה דיקא, שעל־ידי־זה יזכה כל אחד כפי חלקו להשיר וכו' של חדוש העולם, שהוא חלקו לעולם הבא: