# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1533/65/12/

ועל־כן היה עקר יציאת מצרים בחצות, כמו שכתוב שם (שמות יא, ד): "כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים". כי עקר יציאת מצרים היה על־ידי מטה משה ואהרן, שהם בחינת תפלה־ בבחינת־דין, בחינת (שם ז, ט): "והשלך לפני פרעה יהי לתנין" וכו', כנ"ל, על־כן היה עקר יציאת מצרים בחצות הלילה, כי אז מתעורר כח התפלה־בבחינת־דין, כנ"ל.

וזה שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות ג:): 'מכדי, משה לא ידע חצות אימת, דוד היכי ידע? אלא דוד סימנא הוי ליה, כי כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד' וכו'. כי בימי משה עדין לא נשלם בשלמות התקון של התפלה־בבחינת־דין הנ"ל, ועל־כן היה עדין אחריה גלות, ועל־כן לא היה יודע עדין לכון היטב בחינת חצות אימת, שנמשך מהתפלה הנ"ל כנ"ל, אבל דוד הוא משיח, שהוא יזכה לזאת התפלה בתכלית השלמות, שעל־ידי־זה תהיה הגאלה שלמה שאין אחריה גלות, שזהו בחינת (תהלים מה, ד): "חגור חרבך על ירך גבור" וכו', עד "עמים תחתיך יפלו בלב אויבי המלך".

וכן הפסוק (שם קי, ב): "מטה עזך ישלח ה' מציון" וכו', שמביא שם בהתורה הנ"ל לענין התפלה הנ"ל, נאמר עקרו על דוד משיח, שעליו נאמר (שם קי, א): "נאם ה' לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך, מטה עזך" וכו', כי הוא יגמר הגאלה בשלמות, כי הוא יושב לימין השם־יתברך, עד ישית אויביו הדום לרגליו וכו'. ועל־כן דוד השיג זמן חצות שהוא מתעורר על־ידי התפלה הנ"ל, כנ"ל.

וזהו בעצמו מה שאמרו שם: 'דוד כנור היה תלוי למעלה ממטתו, וכיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת בו והיה מנגן מאליו', הינו בחינת הנגון הנפלא המבאר שם, שהוא נמשך על־ידי התפלה הנ"ל כמו שכתוב שם, ועל־כן הוא מתעורר על־ידי רוח צפונית דיקא, שהוא בחינת גבורות, בחינת התפלה־בבחינת־דין הנ"ל, ומשם היה יודע דוד חצות אימת, כי עקר בחינת חצות, שהוא בחינת התעוררות השנה, שהיא בחינת הגאלה, כי הגלות נקרא שנה, חשכת לילה, והגאלה נקרא התעוררות השנה, כמו שכתוב (שם עח, סה): "ויקץ כישן ה'", כל זה נמשך על־ידי התפלה־בבחינת־דין הנ"ל, שזה הכח מתעורר בחצות לילה כנ"ל, שמשם מתעורר קול הנגון הנ"ל בכנור של דוד, על־ידי רוח צפונית דיקא, ועל־כן על־ידי־זה דוקא היה יודע חצות אימת, והיה קם ועוסק בתורה, כי הכל בחינה אחת, כנ"ל: